הבית ריק כשאני חוזר מבית הקפה של אנה, כרגיל. לא שציפיתי למשהו, הנחתי שהם שוב נעלמו, ההורים שלי, הורים הלא אחראיים שלי. למה? אין לי מושג. טוב, שיהיה. עם כמה שהבית שלנו גדול, נראה מפואר מבחוץ, לא היה הרבה מה לאכול בו - הסתפקתי בשאריות של הפיצה שאכלתי אתמול. יתרון יחיד, הייתה לנו טלוויזיה ענקית ולראות בה סדרות וסרטים היה תענוג.
תהיתי מה אנה הייתה אומרת אם הייתה רואה את הבית שלי, ענק אבל מבולגן, כל כך הרבה שטח לא מנוצל, כל כך גדול וכל כך לבד. ברגע שנזכרתי בה, חייכתי, מוציא את הפלאפון שלי מהכיס, היא לא אסרה עליי לשלוח לה הודעות עכשיו, נכון?
השיחה המקוצרת שלי ושל אנה ארכה כחמש דקות, שבהם בפעם הראשונה בחיי בהיתי במסך הפלאפון שלי בציפייה לתשובה ולא הייתי זה שגורם לאחרים לחכות בציפייה. היה בזה שינוי מוזר, בדרך כלל אני זה שהייתי מעמיד את הקשרים בתנאי, ופה, אנה הייתה האחת שהחליטה.
לא כל העולם סובב סביבך, ריו. אמרתי לעצמי באנחה, המילים הכאיבו לי, לא המשמעות שלהם - האופן שבו הם התנגנו בראשי בקולו של רייבן. רייבן היה אחד מהחברים שלי ביסודי, לא שאני זוכר הרבה, הייתי די עצוב באותם זמנים - ההורים שלי לא היו בבית די הרבה, המטפלת השגיחה עליי בדרך כלל, היא הייתה נחמדה אבל לא הייתה ההורים שלי. האשמתי את עצמי בכל מה שקרה, בהכל. ומבחינתי, הייתי הסיבה שהם הולכים ובאים כל הזמן ואף פעם לא נשארים איתי.
רייבן היה החבר הכי טוב שלי, ובאותו זמנים הוא היה הנחמה היחידה שהייתה לי. היינו לועגים לבנות, משחקים יחד בכדור ובדרך כלל הוא היה בא אליי והיינו הופכים את כל הבית עד שהמטפלת הייתה כועסת. זיכרונות טובים.
הבעיה הייתה שרייבן אהב את לוסי ולוסי אהבה אותי. כן, משולש אהבה מורכב ליסודי, לא? לי לא היה אכפת מכל זה, כל עוד רייבן היה לצידי, אבל ברגע שנודע לו שהיא אוהבת אותי ולא אותו - הוא התעצבן.
"לא כל העולם סובב סביבך, ריו!" זה מה שהוא אמר בסוף יום הלימודים, ומאז, לא דיברנו יותר. הוא התעלם ממני בזמן שאני רדפתי אחריו עד שהתייאשתי. לבד, כמה לבד הייתי? לבד בבית, לבד בבית ספר, לבד עד שהרגשתי שהלב שלי מצטמק ונרקב.
למה אני שוקע בזה? מאז עבר הרבה זמן, אני מרחיק מעליי את המחשבות ומעלה במוחי את הפרצופים של אנשים שאני אוהב, אריק קופץ לראשי - הוא היחיד שקיבל אותי באמת אחרי רייבן. ומי עוד? אתה עדיין כל כך בודד.
לא נכון, זה מה שצעקתי למוחי בתשובה. אם כך, מי עוד יש לי? יש את אנה. היא סתם אתגר חדש, בגלל זה אתה מתרגש, אמרתי לעצמי. מספיק לנסות למצוא אנשים שירצו להיות בחברתך, זה אבוד, במקרה מצאתי את אריק, וזה מספיק. הרי בסופו של דבר, הם ילכו, הם כולם זמניים נכון? בלעתי את רוקי.
'לך לישון, ריו, לילה טוב.' זה מה שאנה כותבת, אני כותב לה חזרה.
טוב, בניגוד אליה, אני אשאר ער כל הלילה כי יהיה לי קשה להפסיק לחשוב.
YOU ARE READING
הכל בסדר
Romanceאנה מעולם לא דיברה על חיי המשפחה שלה מול אנשים אחרים, בעיקר מפני שכל אדם שהיה שומע על מה שהולך בבית שלה, היה ממהר להרים טלפון למשטרה או למשרד הרווחה, והיא לא רצתה שזה יקרה. ריו מעולם לא ראה את הדברים בדרך שחבריו ראו אותם, הם תמיד חשבו שריו חי חיים י...
