מקומות קבועים? בבר? הדברים האלה קיימים? בראיין הרים את ראשו בעייפות לעבר הגבר שמעליו. אדם בעל שיער שחור ועור חיוור. עיניו היו שחורות כשל עורב ומבטו ריק. בראיין חשב שאם הוא היה עכשיו בסרט ילדים, אותו גבר היה הנבל המרושע. תיאור מדוייק לכל נבל מרושע בסרט ילדים. בראיין כאילו ציפה שסופרמן ייכנס ויילחם בו.
ראשו היה אפוף עננת אלכוהול וכאב ראש עמום התחיל להתפשט באזור שמאחורי עיניו. התחושה הזו תקפה אותו לעיתים נדירות והוא ידע שזה יכאב בבוקר.
הוא החליק מכיסא הבר הגבוה וכמעט מעד כשרגליו פגעו ברצפה.
״היי,״ הגבר נשמע שוב וידו הכבדה נחה על כתפו של בראיין. ״אתה ממש דומה לשחקן הזה סמית׳, אתה יודע? זה שמת שבוע שעבר.״
בראיין הסתובב אליו בחדות. טוב, לא ממש. גופו נע באטיות ותנועותיו היו מרושלות. הוא היה בטוח שאם לא היה שיכור כרגע הוא היה נראה לא פחות מאיים מסופרמן ובגד הגוף הכחול-אדום.
״אל תדבר עליו ככה!״ הוא נהם אבל דיבורו האפוף אלכוהול היה לא יותר ממלמול עייף.
״אני אדבר עליו איך שאני רוצה,״ הגבר נענה לאתגר.
בראיין קמץ את אגרופו ושלח אותו לפניו.
טעות של אלכוהול. במצבו הרגיל הוא לעולם לא היה מתעסק עם בריון כמותו. זה מה שאלכוהול עושה לך, גורם לך להרגיש גדול וחזק. עודף ביטחון עצמי הוא השורש לכל כך הרבה בעיות. בניגוד למה שבראיין האמין בו כרגע, הוא לא היה מסוגל להילחם. הכשרתו הצבאית ושיווי משקלו לא עמדו לצידו באותו רגע.
אגרופו היה איטי הרבה מהצפוי ורגלו החליקה מהתנועה הפתאומית והלא מתואמת לעמדתו המעורערת.
האיש תפס את אגרופו הרבה לפני שזכה לפגוע בו וחבט בפניו בעצמה שהפילה אותו לרצפה. פניו פגשו ברצפת הבר המלוכלכת שהסריחה מריח של אלכוהול, קיא ושתן. שאריות וסימנים של מסטיקים ישנים, ככל הנראה, כיסו את כל הרצפה. זה הזכיר לבראיין את רחובות ניו יורק סיטי שהבלוקים האפורים והאינסופיים של כל העיר מלאים במסטיקים שלוקח למפרקים הטבעיים שבע שנים שלמות לפרק אותם.
בראיין הופתע מהמקומות שאליו מחשבותיו בורחות. במיוחד כשהיה בטוח שרגלו או אגרופו של האיש יישלחו אליו בעוד שניות ספורות.
ואכן, הוא צדק. רגלו של האיש בעטה בקרביו וגרמה לו להתקפל אל תוך עצמו. הוא הרגיש כאילו קיבתו עומדת לצאת מפיו בנוסף לכל האלכוהול ששחה בה כעת. ריאותיו התכווצו הרבה יותר משהן מתכווצות בזמן נשיפה נורמלית וקול חרחור בקע מגרונו. ידיו עטפו את גופו בתנועה מגוננת ועיניו נעצמו כמנסות לדחוק את הכאב העצום שתקף אותו.
הוא חשב שאנשים שיכורים לא מרגישים כאב. כנראה שזה היה מיתוס שמכרו בסרטים, כי בראיין בהחלט הרגיש כאב.
YOU ARE READING
To Be You
Mystery / Thrillerמה קורה אם הדבר שאתה הכי אוהב בעולם הוא ׳סכנה׳? מה קורה אם התחביב שלך הוא ללכת על החוט הזה שבין חיים ומוות? פטריק סמית' אוהב ספורט אקסטרים. לא, הוא לא אוהב את זה, הוא מכור לזה. פטריק הוא שחקן בסרטי הפעולה הפופולריים ביותר בכל ארה״ב. בחייו האמיתיים פ...
