14 - ים של כאב

143 30 13
                                    

בראיין ניתק את שיחת הטלפון וזרק את המכשיר אל תיק האימונים.

בכל יום שעובר, בכל רגע שחשב על אחיו, היה נראה כאילו דבר לא יכול להשתנות עוד והמצב הוא כמו שהוא, אבל אז תמיד צץ משהו חדש שגרם לו להתמוטט מחדש.

זה היה כמו המים שמתנפצים על שובר הגלים. הסלעים נראים כל כך חזקים והמים הם כלום לעומתם. אבל עם כל מהלומה קטנה, כל גל קטן שהתנפץ אל הסלעים, הם שברו אותו. בחתיכות כל כך קטנות כל פעם ועם הזמן, גם אם חלפו שנים, המים תמיד הצליחו להכניע את הסלע הגדול ולשבור אותו.

כך היה עם בראיין. החיים לקחו ממנו חתיכות קטנות בכל פעם. עם כל מידע חדש, כל דבר שגילה, עוד חלק ממנו התנפץ והלך עם המים.

בפעם הראשונה היה זה הרופא הפתולוג שהודיע להם שפטריק הוא האדם שהתרסק לאדמה מגובה עשרת אלפים רגל. לאחר מכן, אלה היו מפקד המשטרה והפסיכולוג שהסבירו שפטריק קפץ מלכתחילה במטרה להתאבד. ואז היה זה הבמאי שהחליט שהוא חייב להמשיך ולמצוא מישהו שימלא את מקומו של פטריק.

ועכשיו, עד שסוף סוף הוא חשב שהשלים עם העובדה ויוכל להמשיך הלאה הגיעה שיחת הטלפון הזאת. שיחת הטלפון שמינתה אותו למחליף של פטריק על הסט.

הוא היה במכון הספורט היוקרתי עם ווין. שיעור הקונג פו של חמש אחרי הצהריים. מאסטר האן באמת שמח לראות אותו. כמחווה, הסיני הזקן והנמוך החזיק בשתי אוזניו של בראיין ונשק למצחו.

הם התחילו את האימון במדיטציה. ווין תמיד היה טוב במדיטציה והוא אהב את זה. הוא ישב בתנוחת הלוטוס עם עיניו עצומות וידיו על ברכיו פתוחות כלפי מעלה. בראיין ניסה לחקות אותו אבל ברכו פעמה מכאב והוא לא היה מרוכז.

בהמשך הם התאמנו בזוגות, ווין הבטיח שיהיה עדין איתו. הוא תקף והגן במהירות שבראיין כמעט לא הספיק לראות. הוא חשב על זה שאם היה מתמיד בשיעוריו הוא היה נלחם כמו ווין. אבל קונג פו לא היה העניין של הלחימה. זו הייתה מיומנות. סבלנות. מהירות והרבה כוח סבל. והיה לו את כל אלה.

הם סיכמו את האימון במתיחות, ווין שוב הוכיח את עצמו כגמיש. נשימותיו הקולניות של בראיין הפריעו למנגינה השקטה שליוותה את המתיחות. הוא הסתכל על כולם. הוא היה היחיד שהתקשה לנשום. הוא חייב לחזור להתאמן באופן קבוע.

בסוף האימון כל חברי קבוצת האימון החזיקו את אגרופם צמוד לידם הפתוחה והרכינו את ראשם כשהם אומרים את מילות הסיום בסינית מסורתית כמקובל בשיעורי בקונג פו. ״שיי שיי.״

בראיין עוד התקשה לנשום כשעמד ליד תיק האימונים שלו והוציא בקבוק מים.

״אימון טוב,״ ווין אמר כשעמד לידו. כמו תמיד, שיערו היה מסודר ומונף כלפי מעלה כאילו עכשיו יצא מהמספרה והוא לא הזיע.

To Be YouWhere stories live. Discover now