בראיין קם מהמדרגות והסתובב אל דלת כניסה של הבית. הוא בקושי הצליח לקרוא את השלט על הדלת שנכתב עליו באותיות מעוטרות 'פטריק ואוונג'לין סמית'.
"היי, בראיין," נשמע קולה של אווה מאחוריו והוא הסתובב אליה. "מה אתה עושה פה?"
בראיין התקדם בחיוך נבוך וראה אותה פותחת את דלת המושב השני. "רק... רציתי..."
"זה בסדר. אתה לא חייב להסביר, רק תיכנס פנימה ותרגיש בנוח."
היא התכופפה אל תוך הרכב וחילצה את מייק הישן ממושב התינוק שעליו נרדם. בראיין התנדב לעזור לה עם מייק והיא הודתה לו בנימוס. הם התקדמו אל הדלת והוא חיכה שתוציא את מפתחות הבית ותפתח את הדלת הנעולה. הוא השפיל את מבטו והסתכל על פניו השלוות של הקטן הישן בין זרועותיו החסונות.
זוויות פיו של בראיין התעקמו כלפי מעלה בחיוך בלתי רצוני שהופיע כשבחן את תווי פניו העדינים של אחיינו היקר. המתיקות והעדינות שקרנו מפניו גרמו לו לתחושת נחמה ושייכות.
הדלת נפתחה והם נכנסו פנימה כשבראיין פונה לכיוון חדר הילדים ואווה לכיוון המטבח.
"אני אכין תה," היא זרקה אליו והדליקה את האור בסלון ובמטבח.
בראיין הנהן למרות שידע שהיא לא רואה אותו. הוא הניח את מייק בלול התינוק הרחב וכיסה אותו בשמיכה דקה וצבעונית. אור הירח חדר מבעד לווילון השקוף מעט והאיר את פניו הקטנות והישנות של מייק ובראיין לא הצליח לעצור את עצמו מלהנחית נשיקה עדינה על מצחו המכוסה תלתלים שטניים. היה נראה כאילו מייק הגיב לנשיקה בכך שהתפתל מעט ושפשף את פניו באגרוף קמוץ.
תחושה נעימה הציפה אותו והוא הרגיש כאילו זה כל מה שהיה צריך, את ניחומו של ילד טהור וקטן שלא עשה טעויות בחייו הקצרים. רק ילד קטן שהיה תלוי בתלות מוחלטת באמו ויגדל ללא אב בחייו, אך לא יוותר אף פעם.
בראיין סגר את דלת החדר בשקט והשאיר פתח דק כדי שיוכלו לשמוע אותו במקרה ויתעורר. הוא שמע המהום מרגיע מכיוון המטבח בזמן שהיא חיממה את המים לתה. כך נהגו כנראה כל האימהות. זמזמו בזמן שפעלו. הידיים והשפתיים עבדו יחד, ככל הנראה.
בראיין תחב את ידיו לכיסיו בשלווה והתהלך בסלון הבית השקט. הוא נעמד מול תמונה ממוסגרת שהייתה תלויה על הקיר. בתמונה נראו פטריק אווה ומייק, שהיה אז בן שנה. הם ישבו על שמיכה משובצת שהייתה מונחת על הדשא הירוק והרטוב למראה. אגם כחול נפרש במרחק מה מהם וברבורים לבנים אציליים צפו על פני המים הנקיים.
כזה היה פטריק. הוא מאוד אהב את עבודתו, ובילה מחצית מחייו ברדיפה אחר ספורט האקסטרים שכל כך אהב ותמיד מצא מתקן בנג'י חדש או טיול אל ההרים המושלגים של אלסקה, אבל הוא אף פעם לא שכח את משפחתו ודאג תמיד לבלות איתם ולרצות אותם. החיוך המאושר שעיטר את פניהם שידר זאת וזה העלה חיוך קטן על שפתיו של בראיין.
YOU ARE READING
To Be You
Misterio / Suspensoמה קורה אם הדבר שאתה הכי אוהב בעולם הוא ׳סכנה׳? מה קורה אם התחביב שלך הוא ללכת על החוט הזה שבין חיים ומוות? פטריק סמית' אוהב ספורט אקסטרים. לא, הוא לא אוהב את זה, הוא מכור לזה. פטריק הוא שחקן בסרטי הפעולה הפופולריים ביותר בכל ארה״ב. בחייו האמיתיים פ...
