שאלום<:
אז הגעתי למסקנה שאני מעלה פרקים בתדירות נמוכה יחסית ולרובכן יש חיים ולכן יכול להיות שתתקשו לזכור מה היה קודם, אז העצה שלי היא פשוט לקרוא את הפסקה האחרונה של הפרק הקודם ותראו שזה עוזר(:
כרגע, תהנו מהפרק.
~~~~~~
בראיין ישב על הספה ושלט הטלוויזיה בידיו. הוא זפזפ בין הערוצים וחיפש משהו לראות.
מוקדם יותר באותו יום הוא עלה לקבר של פטריק. לראשונה מזה שלושים יום בראיין החליט שזה הזמן. הוא ראה את המצבה הקרה למראה והדשא הירוק סביבו. פרחים הונחו על המצבה. זה היה נראה מוזר לבראיין כי יהודים נהגו לשים אבנים. הוא הסיק מכך שאחד המעריצים הניח את הזר. למרות שהפרחים נראו צנועים מידי בשביל מעריץ שטרח לעלות כל הדרך עד הקבר ולהניח אותם. בראיין התעלם מהם ורק קרא את הכתוב על המצבה. היא נראתה כל כך קרה והשם שנחרת על האבן העביר צמרמורת בגוו. 'פטריק סמית'. בן, אב, בעל, חבר ואח יקר.'
בראיין הרים את זר הפרחים ובחן אותם במבטו. הניגודיות של משהו כל כך חי ונושם על מצבה דוממת וקרה אף פעם לא הייתה מובנית בעיניו. הזר היה מורכב משושנים לבנות קטנות שאיכשהו הקיפו שושנים אדומות גדולות יותר. הפרחים היו מסודרים באיזושהי דרך שניסתה כאילו להגיד משהו.
או שהם בכלל לא היו שושנים וכך בדרך כלל מסדרים אותם. לבראיין לא היה אכפת. הוא לא אהב פרחים. הוא לא הבין בזה ולא חיפש להבין בזה. הוא החזיר את הפרחים לצד הקבר ונפרד מפטריק.
עכשיו הוא ישב מול המסך ובזמן שחיפש מה לראות, צללית חצתה את שדה ראייתו בקצה הסלון. הוא הסיט את מבטו וראה את אשלי יוצאת מהמשרד של אביו ויוצאת מהבית.
צעדיה הזכירו לו צעדים של חתול באישון לילה שחדר לטריטוריה לא שלו. הוא קם מהספה והתקדם אל המשרד. שום דבר לא נראה שונה בחדר הקטן. הוא לא יכל לחשוב על סיבה להתגנב אל המשרד. הוריהם גידלו אותם עם רמה של ליברליות ותמיד כיבדו את פרטיותם. הם לא התערבו בהחלטותיהם ולא נכנסו אל חדרם ללא רשות. היחס הזה דרש את אותו יחס חזרה. בראיין לעולם לא נכנס אל חדר הוריו ללא רשותם או התערב בסדר יומם.
הוא חשב אולי להתקשר אל אשלי ולשאול אותה לפשר מעשיה אבל אז נזכר שהמשמרת שלה בעבודה מתחילה בקרוב וגם ככה הוא לא יוכל לדבר איתה.
דפיקות עליזות נשמעו על דלת הבית ומיד אחריהן אוונג׳לין הופיעה כשמייק רץ אל בראיין בצעדים ברווזיים.
״בר'יין!״ מייק קרא אליו מלמטה ודפק על רגלו. ״ראיתי כלב.״
״באמת?״ בראיין נדבק בהתלהבותו של הילד והרים אותו אל זרועותיו. ״איך הוא היה?״
״עם זנב. ועם שיער. ועם אוזניים כאלה שזזות.״
ראייתו החדה של אחיינו תמיד הפתיעה את בראיין. הוא פנה לאווה וצפה בה נכנסת אל הסלון ומניחה תיק שינה על הרצפה.
YOU ARE READING
To Be You
Mistério / Suspenseמה קורה אם הדבר שאתה הכי אוהב בעולם הוא ׳סכנה׳? מה קורה אם התחביב שלך הוא ללכת על החוט הזה שבין חיים ומוות? פטריק סמית' אוהב ספורט אקסטרים. לא, הוא לא אוהב את זה, הוא מכור לזה. פטריק הוא שחקן בסרטי הפעולה הפופולריים ביותר בכל ארה״ב. בחייו האמיתיים פ...
