×אמלי×
יסתכלתי על אביאל סוחב קרטונים מביתי זה כל כך חמוד שהוא דואג לי "מה לעזאזל קורה כאן" שמעתי את קולה של אימי שאני מסובבת את ראשי רואהאותה במדרגות ''א. אמא זה לא מה שאת חושבת" אמרתי במהירות כאשר אביאל יוצא מהבית שקרטון בידו לעבר משאית ההובלות (הוא לא רצה שעובדים יגעו לה בדברים כדי שלא יחטטו) מתעלם לגמרי מאמי שמביטה בו "מי זה האיש הזה מה הוא לוקח מהבית שלנו"
הפיצה בשאלות כמו תמיד "זה חבר שלי הו.." נקלעתי על ידי אביאל "אני מעביר את הבת שלך אליי לבית" אמר בהחלטיות המאפיינת אותו "מי אמר שאני מרשה היא לא הולכת לשום מקום" אמרה אימי מתקרבת אלי ומכניסה אותי
לבית בכוח אך שהיא באה לסגור את דלת הכניסה של הבית אביאל עצר אותה "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב את לא רוצה להתעסק איתי הבת שלך תבוא
איתי או שאני יהרוג אותך" אמר גורם לגופי לקפוא הוא באמת אמר את זה הוא באמת יהרוג לי את אמא שלי "טוב קח אותה" אמרה אימי משחררת את ידיבעצב גורמת לי ולאביאל להיות בהלם למה היא לא נלחמה עלי אני הבת שלה "א.את רצינית ככה ויתרת על הבת שלך?!" שאל אביאל בהלם "כן היא לא הבת היחידה שלי יש לי עוד ילדים קח אותה במקום להרוג אותי במלא תזרוק אותה והיא תחזור על 4" אמרה דוחפת
אותי לכיוונו תמיד אמא שלי לא הראתה לי אהבה היא אהבה יותר את זה שהשם שלי טוב "את טועה אני לא יחזור את והבית הזה מחוק בעניי" אמרתי כאשר דמעות בעיניי הולכת לאוטו של אביאל מחכה שיגיע "היי אל תבכי חיים שלי"
שמעתי את אביאל אומר מנגב את דמעותי "לכי לישון יפה שלי" אביאל אמר מתחיל לנסוע"
×סוף נסיעה×
"מאמי" שמעתי את אביאל אומר לי שהרגשתי את ידיו השריריות מחזיקות אותי "ממ" מלמלתי פותחת את ענייני שאני על ידיו של אביאל מול דלת עם מספר 12 עלייה "ברוך הבא הבייתה" אמר אביאל×הייייייי סורי סורי סורי על זה שלא העלתי פרק אה וסליחה על זה שזה בשבת עשיתי פרק ארוך רק בגלל כל הקריאות שלי תודה תודה לכל הקוראים המושלמים שלי אוהבת מלא סורי שלא עברתי על הפרק אז יש מלא שגיאות×
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Подростковая литература●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...