פרק 52-פרישה

1.5K 66 15
                                    

אחרי המקלחת הנעימה והמהירה שעשיתי מיד נתנאל נכנס להתקלח והשאיר אותי עם המלבישה והמעצבת שיער "אז מתרגשת?" שאלה המלבישה שהייתה לידי וחיכתה שהספרית תסיים לייבש לי את השיער "את האמת לא ממש הבנתי מה זה האספה הזאת שהוא השיקע בשביל מלבישה וספרית" אמרתי את האמת רואה את המלבישה בהלם מדברי "את לא יודעת?" שאלה בפליאה "כן אני לא יודעת מה זה האירוע הזה" אמרתי לא מבינה

"היום הוא הולך להציג את האחת שלו ולהגיד עוד משהו שלא סיפר לי" אמרה בחיוך גורמת לי להיכנס להלם "מ.מה הוא רואה אותי בתור האחת שלו" שאלתי מוסמקת ומסתכלת על פניה ששעשוע נירא בהם "אז גם אותך הוא שבה בקסמם" אמרה בחיוך גורמת לי לתאות למה התכוונה "מה זאת אומרת?" שאלתי מה יש לו עוד בנות כמוני חשבתי לעצמי "הוא גרם לך גם ליפול בקסמיו אני לא מבינה למה הוא נפל בקסמייך אבל אצלך זה הקסם האישי שלו הוא מפיל  כל אחת" אמרה המלבישה גורמת לי להיפגע קצת אבל מייד להתעשת "תפסיקי מישל" אמרה הספרית למלבישה שמסתבר ששמה מישל "למה להפסיק הרי שתינו יודעות שמתי שימאס לו ממנה הןא יזרוק אותה מהר מאוד כמו שהוא עשה לי" אמרה מישל הזאת לספרית שעצב ניכר בעינה "לא את היית סתם זונה והיא יותר מזה עכשיו תחזרי לעבודה שלך לפני שבעלך ישלם על  החוב שלו בדרך אחרת" אמר נתנאל שהגיע מישום מקום גורמת לי להיבהל ממתי הוא כאן "טוב סליחה מר אוחנה" אמרה מישל

מפנה את עינה אלי בכעס תהור "עכשיו תראי לה את השימלה היקרה והיפה  שהכנת במיוחד בשבילה" אמר נתנאל למישל גורם לה להרגיש לא בנוח "כמובן מר אוחנה" ענתה ניגשת למטלה שהביאה איתה שעל המטלה הייתה שקית שחוקה שהגנה על השימלה וגם הסתירה אותה היא הורידה את העתיפה שחורה מראה לי שימלה יפייפיה בצבע וורד עדין שיהלומים מקשטים את החלק העילון של השמלה  (השמלה בתמונה למלא-הערת כותבת)

"ואו היא יפייפה כמה היא עלתה לך" שאלתי את נתנאל בהלם "כלום חבר שלה היה חייב לי כסך אז היא מעצבת לך שימלה בשובי המליונים שהוא חייב לי" הסביר את עצמו גורם לי להיות בהלם הוא אמר מיליונים הוא בזבז על השמלה הזאת מליונים הוא בזבז עלי מיליונים  "ואו נתנאל אני לא יכולה ללבוש את זה" אמרתי בהלם הבגד הכי יקר שלבשתי זה השמלת נשף סיום שלי בכיתה י"ב וגם היא עלתה 1000 שקל מאיזה אתר סיני זול "מה למה מה את לא אוהבת אותה" שאל לא מבין "לא אני אוהבת פשוט היא יקרה מידי" אמרתי את האמת רואה בפניו שהוא מתעצבן ממני "אז מה עם היא יקרה מגיע לך אתה טוב ביותר" אמר גורם לי לחייך ולהסמיק 

"חחחח אז אני ישם את זה" אמרתי בחיוך מוקסמת לגמרה מדבריו "יופי מישל תלבישי אותה" אמר נתנאל יוצא מהחדר שלו לעבר חדר הארונות "טוב תתפשטי ותשימי את המדבוקת האלה על החזה" אמרה מישל מביאה לי חזיה מסיליקן זה כזה מוזר בחיים לא שמתי משהו כזה "אה את כאילו מתביישת ממני" אמרה מישל שלא הזזתי את העניים ממה שהיה לי ביד שזה בעם חזיה מסיליקון

"טוב ברור שהיא תתביש ממך אחרי מה שהלך כאן  צאי מהחדר עם היא תהיהיה צריכה עזרה אני כאן" אמרה אותה ספרית שמקודם שעזרה לי "טוב טוב אני יוצאת" אמרה מישל יוצאת מהחדר "תודה" אמרתי לספרית החמודה "בכיף את רוצה שאני יעזור לך לשים את זה שמתי לב שאת חא כל כך יודעת" אמרה בחיוך וואוו היא כל כך חמודה "אמממ כן תודה"אמרתי בחיוך "אני אנה" אמרה "שיר" החזרתי "אני יודעת חבר שלך חבר טוב של בעלי" אמרה בחיוך ביישני

אני מעריצה את זה לאחרי שסידרו לה את השיער ושמו לה את השימלה

אחרי שאנה ומישל הלבישו אותי וסידרו את שיערי ונתנו לי נעלי עקב ישבתי בסלון וחיכתי לנתנאל מה לוכח לו כל כך הרבה זמן חשבתי לעצמי "ואו" שמעתי את נתנאל אומר שניות ספורות אחרי מחשבותי "מה" שאלתי לא מיבנה מה פשר המבט שיש על פניו "את מהממת" הסביר את עצמו סורק את גופי "אבל חסר רק דבר אחד" אמר מוצא מכיסו את השרשרת היפה שהבטחתי שלבש להיום "חחח" צחקתי שהתקרב לשים אותה עלי אבל נעצר שפניו חוקרת את פני והבאה אחרת עולה על פניו "את מאופרת?" שאל שהסתכל על עיני גורם לפרצופי לאדים "אממ כן שמתי קצת רימל ואילנר" אמרתי מובחת קצת "מה זה חא יפה" שאלתי במהירות מפחדת שנמרח לי משהו

"לא זה יפה פשוט את יפה יותר בלי זה" הסביר את עצמו מסובב אותי כדי שיוכל לסגור את השרשרת על צברי וכך עשה "שנזוז?" שאל אחרי שביים לענות אותה על צברי "כן" עניתי בחיוך נותנת לו את ידי

◇ההרצתי את זה למתי שהם  הגיעו כי לא היה כחום בנסיעה◇

"הגענו" אמר נתנאל מחנה את האוטו בחניה רגילה שקצת הפתיע אותי תמיד בסרטים ובסיפורים שאני קוראת יש אנשים משכנים את המכוניות לר הבעלים של המכוניות "חחח ממה את מופתע. מזה שהכנתי" אמר נתנאל שם את ידו על מותני ומצמיד אותי אליו "עומדים להיות הרבה פלשים אנחנו נהיה כאן אני יסביר כמה דברים לכתבים ונלך לערב רומנטי" אמר לי בלחש גורם לי להבין למה התלבשתי כל כך יפה "אוקי" אמרתי הולכת איתו וכמו שהבטיח הרבה פלשים היו מה שגרם לנתנאל להצמיד אותי אליו ולפלס את דרכנו לבמה הקטנה מהר יותר "אז קראתי לכולכם כדי להודיע על הפרישה שלי" אמר נתנאל גורם לכולם להשתתק בהלם וגם לי "אבל מר אוחנה העסק הזה זה כל מה שיש לך מהמשפחה" אמר כתב אחד משאיר אותי מבולבלת "העסק הזה עובר לידו של אביאל" המר מתעלם לגמרי מדברי הכתב ההוא "אני מבקש ממכם לא להטריד אותי או את חברה שלי יותר בענינים לא חוקים וכעט האספה מפוזרת" אמר נתנאל לוכח את ידי ועוזב את המקום

אז ביגלל כמות הקוראים שיש לי וביגלל שאני מקום בחלטתי לעלות פרק סליחה על השעה אוהבת מלא וקריאה נעימה♡

העבריין הפרטי שליWhere stories live. Discover now