"נתנאל הייתה לך חברה בשם מור" שאלתי קוטעת את דבריו רוצה לדעת מי זאת מור הזאת שקפצה לי לחלום"לא למה" שאל לא מבין מה קרה לי "כלום תחזור לישון" אמרתי לו נשארת ערה מוטרדת מהחלום הזה אמא תמיד אמרה לי שחלומות שלו זה דרך לעביר לנו מסר "אני לא יכול לישון בילעדיך" הודה גורם ללכיי לבעור זה מה שהוא מרגיש כלפי "קדימה שיר בואי נישן אני עייף" אמר גורם לחיוכי לעלות "אני לא יכולה" אמרתי בעצב רואה את נתנאל נאנח ומתיישב בתנוחה שאני יושבת בה רק שהוא מסתכל על פני בחיוך "על מה אתה מסכל" שאלתי בחיוך שלא הזיז את מבטו ממני
"את כל כך יפה" אמר מאופנט לפני וגורם לחיוכי לעלות ולפרצופי לאדים "תודה גם אתה" אמרתי בחיוך את מה שחשבתי רואה חיוך על שפתיו החיוך שלו כל כך יפה הוא צריך לחייך יותר "יאלה קום" אמרתי קמה מהמיטה מנסה לשנות נושא רואה אותו עם פרצוף לא מובן "נימאס לי לשבת במיטה קום יש לך בית ענקי בו נעשה משהו" אמרתי בחיוך מסתכלת אליו רק עכשיו הבנתי שהוא בלי חולצה גופו השרירי היה שזוף שגרם לי להסמיק אחרי הכל אני חא רגילה נתנאל שמיד שם לב לזה התחיל לצחקק מה את נתביישת שאל בחיוך שניצוץ מאוהב בעינו גורם לליבי לפעום במהירות רבה כל כך שאני בחיים לא ישכח
#היי כולם אני עושה העכשיו מרתון הפרקים היו נורא קצרים אני יודעת אני מקווה שתאהבו#
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Novela Juvenil●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...
