×לעוד משפטים עם תמונות כמו שאני עושה לכו לעמוד אינסטגרם love_sentences_55×
יסתכלתי על הדרך שנתנאל נסע בה זאת לא אותה דרך שהגענו לכאן הדרך הזאת ניראת לי מוכרת "נתנאל לאן נוסעים" שאלתי לא מבינה
לאן נוסעים "לוכחים אותך הביתה" אמר בקור גורם לי לקפוא מה הוא לא רוצה אותי יותר אחרי שאני מתאהבת בו הוא לא רוצה אותי יותר
זה הדבר הכי מעליב שקרה לי "למה" שאלתי בקול כועס ונעלב "את אוהבת אותי אחרי שגרמתי לך לאהוב אותי את סובלת אצלי ואיתי" אמר בצער וכאב "למה דווקא אחרי שגרמת לי לאהוב אותך"
שאלתי כועסת "תענה" חזרתי על עצמי שלא ענה זמן מה "ככה בסדר אני מפחד עלייך אני רוצה שתהיה לנו זוגיות נורמאלית גם עם זה אומר שאני צריך לפגוע בעצמי" אמר פתאום בקול תקיף עוצר ליד בייתי הישן מוציא מתא הכפפות
את הטלפון שלי שממזמן שחכתי ממנו "כחי וצאי לי מהאוטו" אמר בקור רוח מביא לי את הטלפון ופותח את הנעילה שהייתה "מ.מה" שאלתי עדין המומה
הוא באמת מתכוון לזה "צאי לי מהאוטו" אמר גורם לי להבין כמה הוא נוראי "א.אתה באמת רציני" שאלתי פגועה לא טורחת לנגב את הדמעות שזולגות "צאי לי כבר מהאוטו" צרח בכעס גורם לי לצאת מהאוטו "ביי שיר"
אמר נתנאל שפתח את החלון של האוטו לפני שנסע "ב.בי" גמגמתי מבכי מסתכלת על האוטו שלו נוסע ממני אפילו לא מסתכל לאחור פשוט נוסע גורם לי ללכת לכיוון השביל לביתי פותחת את הטלפון שהיה כבוי ורואה שום שיחה ממשפחתי כנירא שהם באמת שכחו ממני חשבתי לעצמי שהגעתי לדלת מוציאה את המפתח מתוך האדמה של העציץ שהספיק לנבול ממזמן נכנסת לבית
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Teen Fiction●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...
