'באווום' נשמע לפתע וגופה של מור היה על הריצפה שהסכין נפלה מידה גורם לי הלם "שיר את בסדר" נתנאל שאל בפחד ורץ לכיווני שישבתי על הריצפה בפחד ומחפש סריטה על גופי אבל לא הייתה "שיר תעני לי הכל בסדר" החזיר בפאניקה שלא עניתי לא יכולתי לענות לו שמולי יש גופה
"שיר תעני כבר" נתנאל צעק בפחד משולב בכעס אחרי שלא עניתי ומעיר אותי מהבאיה שהייתה לי בגופה "מ.מה" שאלתי אחרי שהתעוררתי אבל מבטי היה עדין על גופתה של מור "מה מה אני שעה קו..." בא להמשיך אבל אני עוצרת "נתנאל אתה יכול להביא לי מים" שאלתי מרגישה את הלחץ חונק אותי "כן בטח" אמר נתנאל ויוצא מהחדר משאיר אותי לבד עם הגופה של מור
ככה חשבתי עד שהשמיעה קול חנק גורמת לי להסתכל עלייה קמה עם חור בקטף ולוכחת את הסכין שהייתהעל הריצפה ונועצת בטוחי "עאהעאה" עצקתי בכאב עוצמת את עני וקמה
קמה במיטה נוכה בחדר של נתנאל שנתנאל לידי ישן "שיר הכל בסדר" שאל ישנוני גורם לי להבין שהכל היה חלום "כן תחזור לישון" אמרתי מסתכלת בטלפון שלי שהיה על השידה רואה שהשעה 4 לפנות בוקר "אוקי מאמי" אמר מסתובב לצד השני (שהגב שלו מופנה אליה-הערת כותבת)
"שיר תחזרי לישון" אמר נתנאל אחרי כמה דקות מסתובב אלי עם עניים פקוחות "לא יכולה" אמרתי מתעסקת בטלפון רואה את נתנאל גם לישיבה שכיבה כמו שלי (היא נשענה על הקיר שהיה הגב של המיטה והוא עשה כמו שיר-הערת כותבת) "אז מה נעשה..." בא לשאול נתנאל אבל נעצר על ידי
♧בתמונה נתנאל♧
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Teen Fiction●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...
