אז החוקים הם ככה עמד מולי ואמר
"את לא מתחצפת
את תמיד מקשיבה לי
לא מונעת ממני משהו עם זה נשיקה
חיבוק או לדעת דברים עלייך
את לא בורחת
את ישנה רק איתי
כל פעם שאת מדברת איתי את לא
מסתכלת לי בעניים רק מתי שאני ירשה לך
שחברים שלי באים אלי את עולה לחדר או שאת נשארת איתי מתי שאני יחליט
את מתלבשת רק צנוע
עם תעברי אל אחד מהחוקים האלה את תענשי
מובן?" סיים לדבר בשאלה מחכה שאני יענה לו "כן" אמרתי מפחדת "מעכשיו עוד חוקים" אמר "את צריכה שהשיער שלך יגיע לך עד המצע הגב הוא העורך ומסתיר לי אותך ואת תמיד מדברת לא מזיזה תראש או משהו כזה" אמר מתקרב אל גופי שישב על המיטה
"מ.מה אתה עושה" שאלתי כאשר הוציא סכין מכיס מכנסיו "גוזר לך אותו" אמר כמובן מאילו מצמיד את הסכין החדה לשערי החלק גוזר לי את כל הורך השיער שגידלתי גורם לי לצעוק "לא" אבל זה לא עזר הוא עדיין עשה את זה גורם לעני לדמוע לה הוא עשה את זה
"למה עשית את זה" צעקתי בוכה ומשתנקת כאשר מרגישה כאב מפליח את הלחי שלי שמה את ידי על הלחי שלי מביבבת מכאב אני לא מאצינה שהוא סתר לי
"מה אמרתי בחוקים את לא מונעת ממני משהו"אמר כואס "את תענשי על זה" אמר יוצא מדלת החדר ונועל אחריו משאיר אותי כאובה בוכה ובהלם
הלוואי שאני יתעורר עכשיו מהחלום ויראה את אמלי מעלי עם דלי מים קרים כמו פעם שניסתה להעיר אותי נזכרת בפעם
שעוד היינו לומדות שההורים שלי ואחותי הקטנה עוד היו בארץ ושמרו אלי נזכרת שכל פעם בבוקר אמלי הייתה מעירה אותי שעה לפני הלימודים כדי שניתרגן נוכאל ואז נצא כמו תמיד זה היה השיגרה
שכל כך אהבנו עד שהיא הפסיקה ללמוד ואני כמובן סיימתי בת 18 מתגעגעת לתקופה לכיף שהיה לי
יודעת שזה בחיים לא יחזור אמלי היום שונה היא בהריון ומאורסת כמובן שהיא לא אמרה לי במשך הרבע ימים על זה מאז שהיא עם האביאל הזה היא שונה מסתורית יותר כל כך באלי שהיא תחזור להיות כמו פעם כמו איך שאני הכרתי אותה אבל עם הוא עושה לה טוב מי היא ואיך שהיא היום מי אני שאני ישפוט
אני מרגישה את עניי לאט לאט נעצמות אני יודעת שלא משנה איך אמלי תהיה ותשתנה היא תמיד תזכור אותי ואת כל
הדברים שעשינו אני נרדמת עם חיוך כי אני יודעת שאמלי תמיד תהיה החברה הכי טובה שלי ואני מקווה שאני שלה
♧אחרי 5 שעות♧
יתעוררתי מצעקות של לא אחר מאשר נתנאל שמדבר בטלפון "אז תרגיע אותה אביאל אני סומך עלייך" אמר שגבו מופנה
אלי "אביאל אני לא רוממה לדבר אתה תדבר איתה אתה היא חברה שלך לא שלי"אמר נתנאל לטלפון שמסתבר שהוא מדבר עם אחד בשם אביאל "אביאל אל תביא לי אותה..." בה להגיד נתנאל אבל
מהר מאוד שינה את זה "היי אמלי" אמר
שפחד נירא בעינו "אל תדאגי חא פגעתי בה'' אמר ברוגע "לא את לא יכולה לבוא ליראות אותה" אמר נתנאל גורם לי
לדעת שהוא מדבר עלי למה הוא ואמלי מדברים בטלפון יש לי כל כך הרבה שאלות בראש אבל אין אף אחד שיענה על השאלות "ביי" אמר לפתע גורם לי לעצום את עני שוב מפחדת שראה שאני לא ישנה
"אח שיר שלי הם רק היית יודעת כמה אמלי הזאת דואגת לך כמה שבאלי להעיר אותך לגרום לך ליזכר בי שהיה לי תאומץ להגיד לך כמה אני אוהב אותך" אמר מנשק את ראשי ויוצא מהחדר שהייתי בו גורם לי לחשוב על מה שאמר
הוא אוהב אותי?מאיפה הוא מכיר את אמלי? אני כאן כי הוא אוהב אותי? כל כך הרבה מחשבות שלא נותנות לי לישון כמה שזה מעצבן אני רוצה לישון וליתעורר בבית שלי כמה אני רוצה לחזור אליו
במקום זה אני תקועה עם פסיכופית שחושב שהוא אוהב אותי הוא אפילו לא מכיר אותי מה קורה כאן בדיוק
בתמונה נתנאל
ביגלל שחופש ויש לי מלא זמן יכול להיות שאני יעשה מרטון אוהבת מלא
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Teen Fiction●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...
