"שיר" נשמע קול גברי מאחורי גורם לי לסבוב את ראשי "אנחנו מכירים?" שאלתי לא מבינה מי זה הגבר הזר הזה שנירא בגיל שלי "כן גאילו לא אני הייתי חבר שלך לפני התאונה" אמר אותו אחד מתיישב לידי וגורם לגילי להיצמד אלי (כאילו גילי ישבה עליה) "אה" אמרתי לא מבינה מאיפה הוא נפל עלי
"רוצה אולי ניפגש מתישהו?" שאל מבחיוך מוריד את ראשו מחכה לתשובה שלי "אני ממש ממש מצטערת אבל..." באתי להמדיך את דברי אך נתנאל קטע אותי בקולוהגברי שאמר "יש לה חבר חדש" גורם לעצבים שבטוחי לעלות "אה אוקי אז תצרי איתי קשר ברגע שהוא יסתיים" אמר אותו אחד בקריצה שאת שמו אני לא זוכרת "בואנה יחתיכת זין הקשר שלנו אף פעם לא יסתיים" אמר נתנאל
בכעס מתקרב אל אותו אחד ומכתיף לו אגרוף לפרצוף גורם לי להשתנק ולגילי לפרוץ בכי "נתנאל תפסיק עם זה אתה לא מבין שהוא צחק" אמרתי בכעס מצמידה את גילי לקרבי מנסה להרגיע אותה "לא אכפת לי אף אחד לא יצחק על הקשר שלנו" אמר שהעצבים עדין בוערים בו "אתה צריך לטפל בעצמך" אמרתי בכעס קמה מהספסל שישבתי אליו מתקדמת אל המונית שבתיזמון מושלם הגיעה לפתע "היי עלמתי לאן את צריכה?" שאל הנהג מונית החביב גורם חי לחייך ולענות את כתובת ביתי "דיזינגוף 110 תל אביב" אמרתי "אוקי שיר יש לנו נסיעה הרוכה אז" אמר הנהג מתחיל בנסיעה "אוקי" אמרתי מחפשת בטלפון שלי מספרי טלפון של מסעדות שיוכלו לעשות הזמנה לבית שלי ושל גילי "הלו" לפתע נשמע קולו של הנהג המראה שמדבר בטלפון "כן"
אמר מסתכל דרך המראה עלי ועל גילי "אוקי אדוני" אמר לעבר הטלפון מנתק אותו ועושה סיבוב פרסה אל עבר הלא נודע
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Novela Juvenil●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...
