■כעבור 5 שנה ■
הסתכלתי על אביאל הקטן שלי ששיחק במשחקים שלו לצד אחיו הגדול גל שהאפרש של גילהים שלהם לא כל כך גדול אחד מהשני הוא רק שנה "אמא" לפתעה קראה גילי מחדרה יורדת במדרגות במהירות ונגלת בפניגילי נהיית כל כך יפה היא בת 11 היום ואני כל כך מאושרת שיש לי את הילדים האלה "מה שלומך" אמרה בחיוך לוכחת תפוח מהמיטבח ויושבת לצידי על הספה הנוכה שלנו "בסדר גילגול אני רק אישה בהריון לא יותר מזה" אמרתי בחיוך "את צריכה עזרה במשהו" שאלה גורמת לי לחייך היא כל כך מתחשבת באחרים "אני ישמח לתנומה קטנה" אמרתי בחיוך "אז לכי לישון אני ישמור על אביאל וגל" אמרה בחיוך קטן קמה ממקומה והולכת לעברם לשחק איתם מאז שנתנאל התחיל לעבוד בתור עורך דין לא רואים אותו הרבה בשעות האלה (השעה 10 בבוקר וזה חופש גדול) "טוב מאמי עם קורה משהו תגידי לי" אמרתי עולה במדרגות ונכנסת למיטה ומחייכת שעיני נעצמות
"אמאאא" צעקה גילי לפתע מעירה אותי וגורמת לי לרוץ מהר למטבח ולראות את כולם עם אוכל על השולחן "הפתעה מאמי" לפתע אמר נתנאל בחיוך אני חא יכולה לדמיין את חיי טובים יותר מזה
זה פשוט חלום שהיתגשם
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Teen Fiction●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...