פרק 58-חברה גרועה

1K 56 17
                                    

!הפרק הזה נורא עצוב אני אישית בכיתי
שרשמתי אותו מקווה שתאהבו!

■בתמונה אמלי■

"מה הבעיות שלך?!" נכנסתי בכעס לעבר הבית של נתנאל לא שולטת בדברי ופשוט מתפרצת אליו "תרגעי" אמר נתנאל מנסה להישתלט על עצמו ועל העצבים שלו מה שלא כל כך היה לי אכפת מזה "אתה רציני שאתה אשכרה חוטף אותי ואתה יודע מה לא אכפת לי מזה אני יתפל בזה עוד מאט אני בנתים צריכה לדאוג לאחותי הקטנה " אמרתי בכעס הולכת לכיוון המיקלחת שבביתו ועל הדרך עוקפת אותו "שיר א..." נתנאל אמר בה להמשיך את דבריו אבל צעקתי קטעה את דבריו מה לאזאל קרה כאן חשבתי לעצמי שכל המיקלחת דם הכל כולל התיקה הקירות הריצפה הכל דם

"נ.נתאנל" אמרתי בוכה מחזיקה את גילי קרוב לליבי יותר "מה לאזאזל קרה כאן" בכיתי לנתנאל בפחד תמיד שנאתי לראות דם

"ז.זה מה שניסיתי להגיד לך שיר זה קשור לאמלי" אמר נתנאל שדמעות בעינו "מ.מה קרה לה" שאלתי בפחד "שיר לאמלי היה דיכאון אחרי לידה" אמר נתנאל עוצר את עצמו להגיד עוד "ו.והיא החליטה לשים סוף" אמר מכניס אותי להלם "ה.היא מתה" אמרתי שמה את גילי על הריצפה שדמעות יוצאות מעני "כ.כן" אמר נתנאל נוגע בידי שהדמעות שבעינו מזמן כבר התחילו לזלוג "ו.ומה עם אביאל" שאלתי מקווה שהוא בחיים לפחות הוא נשאר "ברגע שהוא ראה את אמלי טלויה בשרותים הוא החליט להגיע לכאן לשים סוף גם לחיים שלו" אמר פורץ בבכי גורם לגופי ליפול החברה הכי טובה שלי מתה מדיכאון מתי שלא הייתי כאן כדי לעזור לה לעבור אותו

"אני החברה הכי גרועה בעולם" אמרתי פורצת בבכי ונופלת לריצפה אין לי אף אחד עכשיו חוץ מנתנאל חשבתי לעצמי  בוכה על חברתי הטובה נשכבת על הריצפה היא נעלמה הכל נעלם היום הראשון בכיתה יא שבאתי איתה ביחד באוטו החדש שלה ובכיתה י שנסענו על אופנים חשמליות בפעם הראשונה שהיא הסיעה אותי ונפלנו על המידרכה ולא יכלתי ללכת חודש על הרגל ובכיתה ז שנרשמו לחוק אומנות ביחד והעיפו אותנו אל זה שזרקנו צבעים אחת על השניה הכל נעלם איתה גם השמחת חיים שלי הכל  כל רגע מאושר שלנו

כל רגע מצחיק ומוסר שלנו נעלם
מדיכאון שלה ואפילו לא שמתי לב לזה עד כמה אני חברה גרועה עד כמה חשבתי מיללת בבכי עד שנתנאל...

#ואי אתן בטח שונאות אותי עכשיו אני מבטיחה שפרק יעלה בהמשך אוהבת מלא#

העבריין הפרטי שליWhere stories live. Discover now