מכירים את זה שאתם מרגישים לבד אתם יודעים שאתם לא אתם יודעים שיש מישהו שישמע אותכם ברגע שתהיו צריכים אותו אבל לא אתם לא עושים את זה
אתם הולכים בעצמכם שוקעים בדיכאון שלכם אבל מחייכים לבחוץ ועד שאתם מחליטים לעזוב את הכל להמשיך האלה מאותו בן אדם הוא יחזור ויגרום ללב שלכם לישבר עוד פעם אז זה מה שקרה לי ברגע שידו של נתנאל ישבה על כתפי ואמרה לברמן הנחמד לעזוב "מה נירא לך נתנאל" אמרתי בכעס אחרי הכל הוא זה שעזב אותי
"מה נירא לך את רצה לפלרטט עם כל אחד" צעק בכעס גורם לעצבי לעלות זה מה שהוא רואה בי אחת שהולכת על כל אחד מרוב עצבים אמרתי את שלושת המילים שכל כך רציתי להרגיז אליו "אני שונאת אותך" אמרתי בכעס טהור לעברו רואה על פניו את הפגיע שזה גרם,גורם למצפוני להיתעורר את הפרצוף הזה אני בחיים לא ישכח אני חייבת ללכת ממנו
חשבתי לעצמי מתחילה לרוץ רחוק ממנו רחוק מהגבר שהרס את ליבי אני יודעת שזה נשמע מטורף אבל קשה לי להיות בלעדיו וקשה לי להיות איתו הוא נהיה חלק ממני אני רצה ממני
למרות שאני יודעת שעם אני מעבדת את עצמי אני מעבדת הכל אבל אני לא יכולה הראש אומר לי ללכת ממנו והחב רוצה אותו אני צריכה אותו אני רוצה לשבת מחובקת בין ידיו ולדעת שזה מרצון למרות שאני יודעת ששום דבר מזה לא יקרה אז החלטתי להמשיך לברוח מעצמי להביא לעצמי לאבד את עצמי מה שאומר שאני מאבדת הכל
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Ficção Adolescente●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...
