יסתכלתי על הטבעת שהייתה על ידי שחזרת את מה הרועי אמש אני לא מאמינה שאני צריכה ליתחתן איתו
♧לפני יומיים♧
"א.אתה מנסה לגרום לי ליתחתן איתך כאילו" שאלתי מקווה שיגיד שלא מקווה שאני יתחתן עם האחד שאני אוהבת ולא מכפיה מכאן החלטתי אני הולכת ליתפלל לא משנה מה יגיד
¤תפעליו תשיר¤
קצתי מהמיטה מתחילה ליתפלל איך שאני רוצה "אלוהים אני יודעת שלא הייתי הבן אדם הכי טוב בהעולם חטעתי הרבה אני יודעת אבל אני
צריכה אותך אני יודעת שתמיג היית איתי אבל עכשיו אני צריכה אותך כל כך" עצרתי מתחילה
לבכות "אלוהים אף אחד לא מחפש אותי רק אתה איתי כל העולם שמע אותי פעם זה לא היה מספיק לי אני רציתי שרק אתה תשמע חוץ ממך לא משנה לי מי מקשיב לי אני רוצה שוב ללכת עם ראש מורם ולא לפחד שהוא כאן שהוא ירביץ לי בבקשה תעזור לי" אמרתי "תפילות לא יעזרו לך" אמר נתנאל כאשר צץ מאחורי
"מ.מאיפה אתה יודע שהם לא יעזרו לי" שאלתי עם קצת כעס בקול שוכחת עם מי אני מדברת "אני יושע כי ניסיתי את זה כבר זה לא עובד"
אמר מתקרב אלי "אולי זה לא עבד כי לא יתכוונת לזה" אמרתי לו כועסת מי הוא שיגיד שאלוהים שלי לא קיים אבל מיד יצטערתי על זה שראיתי איך מבטו ישתנה
לכועס מראה שהגזמתי
"את שכחת עם מי את מדברת נכון?!" שאל עם מבט כועס שכל כך הפחיד אותי "תעני" צעק מצמיד אותי לקיר ומחזיק את צווארי בחוזקה חונק אותי
"ל. ל. לא" אמרתי משתעלת תוך כדי וגורמת לזיק רחמים להגיע לעיניו וגורם לו לעזוב את צווארי גורים לי ליפול לריצפת הפרקט הקשה והקרה גורם לי להגיד את שלושת המילים שאמרו את כל מה שהרגשתי בטוחי במשך כל התקופה שהייתי כאן "אני שונאת אותך" אמרתי בארס וכעס טהור מופנה אליו
יודעת שפגעתי בו "תסבלי אנחנו מאנחנו מתחתנים את תהי צקיכה לסבול את זה במשך כל חייך" אמר בניצחון "אני לא מתחתנת איתך" אמרתי במהירות כמה מהריצפה עדיין מחזיקה בגרוני הכואב "את מתחתנת איתי לא משנה מה קורה" אמר בכעס יוצא מהחדר
יודע שאסור לו אסור לו לחתן אותי איתו בכוח זה לא אהבה זה אובססיה ברגעים האלה אני כל כך רוצה את אמלי לידי אבל אני יודעת שאני לא יקבל לא יקבל את אמלי שלי החברה הכי טובה שלי
אלה רק אמלי חברה של אביאל הערס אני כל כך מתגעגעת אלייה במיוחד עכשיו מענין מה היא עושה העם היא דואגת לי אוי על מי אני עובדת למה שהיא תדאג לי הוא שונאת אותי כמו כולם
אף אחד לא מחפש אותי אני כל כך מתגעגעת לכולם גם לאלה שלא אהבתי
אבל אני הכי מתגעגעת לפמשחה שלי אני לא מאמינה שאפילו בחתונה שלי הם לא היו שאמלי לא תהיה איתי בחתונה שלי שאני חא רוצה להיות בחתונה שלי
אבל מי שואל אותי ביכלל כינרא שרק נתנאל נישאר לאהוב אותי לצערי הרוצח הפסיכופט שלי היחיד שאוהב אותי חשתי לעצמי שהלכתי לישון
☆אחרי שעה☆
שמעתי רעש של דלת נפתחת יודעת שזה נתנאל אז ממשיכה לידון אבל זה לא היה נתנאל עם זה היה נתנאל הייתי יודעת
הפעם הוא לא ניער אותי כמו כל פעם שהוא בה להעיר אותי
הפעם הוא העיר אותי בליטופים נעימים שהזכירו לי את אמלי והפעם קיבלתי חיבוק חם שהזכיר לי את אמלי ושמעתי את הקול של אמילי אומר "או מי גאד נתנאל מה עשית לה" עכשיו אני בטוחה שזאת
אמלי ברגע ששמעתי את קולה חיבקתי אותה חזק ופשוט הנחתי תראש שלי עלייה ובוכה עוד יותר אבל נרגעת תוך כדי שאני שומאת אותך אומרת את המילים שמריגאות אותי כל פעם מחדש "שששש הכל בסדר אני כאן" אמרה ברוגע שלא אופייני לה
מאיפה היא ידעה שאני כאן? למה הוא הכניס אותה? זה כאילו הם מכירים אבל זה לא הגיוני עם הם היו מכירים הייתי יודעת הייתי גם מכירה אותו "שיר כדי שתדעי את האמת" אמרה ברוגע ולחץ בו זמנית מסמנת לנתנאל לצאת מהחדר
היי יפים/יפות שלי אני יודעת שלא העלתי ביום חמישי זה ביגלל שעבר עלי משהו והלחץ מהלימודים והפרק לא היה גמור אבל אני מתכוונת לחזור אל ת תדאגו אני כבר כותבת את פרק 22 אני מצטערת שזה נפל על יום שישי כי הרבה שומרים שבת ... אוהבת מלאאא ומצטערת שלא העלתי ביום שישי
YOU ARE READING
העבריין הפרטי שלי
Teen Fiction●ספר ראשון בסידרה● הסיפור מנקודת מבט של הדמות הראשית בקרוב יצא ספר מנקודת מבט של הדמות הראשית השניה כל הילדות רוצות את האביר על הסוס הלבן עם הזמן זה הופך לחתיך עם המכונית ספורט שחורה אבל שיר לא הייתה ככה שיר רצתה את האביר שלה המתוק עם הרגשות הג'נטל...
