[ יום אחרי, יום שבת ]
השלמתי עם שלושה מתוך חמשת חבריי. עם לוסייה אני לא רואה את עצמי משלימה ועם אלכסה אני רק מחכה לחזור לדבר. התגעגעתי אליה גם כמו שהתגעגעתי אל היילי. הבוקר רק התחיל ואני לא יודעת מה יהיה היום, מה אעשה, איך יהיה המצב רוח שלי... אני מקווה שהכל יהיה רגוע ונעים.
התמונות לא יוצאות לי מהראש של אחד התאומים מנשק את הבחורה הזאת. גם אם זה לא ג'ואי ואני באמת חברה רעה שלא סומכת על חבר שלה, איתן נראה בדיוק כמו ג'ואי. אני באמת לא יודעת מה לחשוב או מה לעשות בקשר לזה. אני מקווה שהתכונית שלי עם סברינה תעבוד, אני בטוחה שהיא תעבוד. היא נשבעת לי שהיא לא תספר על זה לאף אחד ואני באמת מאמינה לה. היא לא נראית לי אחת שתרוץ לספר לחברים.
אני חושבת שאחרי אנה, סברינה היא השותפה שהתחברתי אליה יותר. עם סוניה אני לא ממש מדברת. היא גם בקושי נמצאת בחדר, רק אם היא מנקה אותו היא נמצאת ורק אם היא עושה שיעורים. הדבר הראשון שעשיתי אחרי שיצאתי מהחדר היה ללכת למכונה ולקנות לי חטיף שוקולד, קמתי די מאוחר כדי ללכת לחדר אוכל לאכול.
מהמכונה ליד מכונת הממתקים הייתה מכונת קפה, ממנה קניתי שוקו חם. התיישבתי בספסל הקרוב, אכלתי ושתיתי בכיף וניסיתי לא לחשוב יותר מידי. לידי שמתי שירים מהטלפון, ושרתי בשקט בין הביסים והלגימות.
לבשתי היום סווטשירט ורוד עם סמל גדול של אדידס עליו מקדימה, בלי שום רוכסן. הבוקר די קריר. לבשתי טייץ שחור ונעלי ספורט ורודות תאומות של אדידס. התאפרתי כמו כל הזמן, איפור עדין ולא כבד והחלקתי את השיער שלי כדי שיהיה יותר חלק מהרגיל. עדיין לא דיברתי עם אף אחד. אנה לא הייתה בחדר שהתעוררתי וכך גם השותפות האחרות שלי.
פתאום ראיתי את דן עובר. כיווצתי את גבותיי בבלבול בזמן שנגסתי בחטיף השוקולד. "דן!" קראתי בפה מלא. הוא הסיט את מבטו אליי בחדות ואז חייך כשראה אותי. חייכתי חזרה. הוא סימן לי לחכות ונעלם מאחורי כיתה שבנויה בחוץ, לא זוכרת איזו כיתה זו.
הוא הופיע אחרי שתי דקות והתיישב לידי עם חטיף שוקולד משלו. "היי גם לך יש." הוא חייך וצחק. הנהנתי. "פספסתי את ארוחת הבוקר." אמרתי לו.
"כן, גם אני." הוא אמר ופתח את חטיף השוקולד שלו.
"רוצה שוקו?" שאלתי אותו. הוא הנהן ולקח ממני את מה שנשאר. "מה קורה?" הוא שאל.
"בסדר." עניתי. "מה איתך?"
"אני עדיין צריך להתרגל לשיער שלך ככה. לא זיהיתי אותה בהתחלה כשקראת לי." הוא צחק. חייכתי וסיימתי את חטיף השוקולד שלי. "דיברת עם אימא?" הוא שאל. הנדתי בראשי. "עדיין לא. אני אתקשר מאוחר יותר. דיברת איתה?" שאלתי והוא הנהן.
"מה שלום קיילי?" שאלתי אותו.
"היא בסדר." הוא אמר. "עדיין לא ראיתי אותה היום. תכף אני אלך לראות אותה."
YOU ARE READING
Terrified
Romanceאח חסר ביטחון שכולם מציקים לו פוגש בשני תלמידים חדשים, תאומים זהים עם עבר שרודף אותם. סופיה מוקסמת מהם מהר מאוד אחרי שעזרו לאח שלה שאותו כמעט השפילו מול עשרות תלמידים. אבל העבר שלהם לא מאפשר לה להיות מוקסמת למשך הרבה זמן. שמועות, סיפורים והרבה דיבו...
