[ יום אחרי, יום שישי ]
יום הלימודים הסתיים. חייגתי כמה פעמים להיילי אבל היא סיננה את השיחות שלי. ניסיתי גם ללוגן וג'וש אבל גם הם סיננו את השיחות שלי. כנראה הם עסוקים. אני אחייג אליהם יותר מאוחר שוב. נכנסתי אל החדר שלי החלפתי בגדים בחדר המקלחת מאחר וכל השותפות היו בחדר.
סברינה ואני דיברנו היום בהפסקה והיא הבטיחה לעזור לי ללמוד למבחן שיש לי ביום שני. החלפתי לבגדים נוחים יותר ונחתי במיטה שלי. סברינה אחרי שהחליפה לבגדים נוחים בעצמה נרדמה תוך רגע. אנה יצאה כי היא קבעה עם כמה מהחברות החדשות שלה וסוניה אף פעם לא בחדר, היא יצאה אחרי שהחליפה בגדים בעצמה.
האורות כבויים ואני ממשיכה לראות פרקים מסדרה שאני אוהבת. כשהטלפון שלי מתחיל לרטוט אני ישר לוקחת אותו כדי לראות מי מתקשר אבל אף אחד לא מתקשר, ג'ואי שלח הודעה, שואל איפה אני. אחרי שעניתי לו שאני בחדר סגרתי את הטלפון והנחתי אותו לידי.
העיניים שלי קצת התעייפו אז סגרתי גם את המחשב והנחתי אותו בצד. אני אעצום את העיניים קצת ואנוח. לא הרגשתי כמה דקות עברו עד שהייתה דפיקה בדלת, פקחתי את עיניי ואז ראיתי את ג'ואי מציץ אל החדר, הוא ראה את סברינה ישנה ואז הסתכל עליי. הוא סגר את הדלת ונכנס בשקט, הוא חייך וצחקק בשקט בעוד שהתכופף לישיבה באוויר ליד המיטה שלי, הוא ליטף את שערי. "הלכת לישון?" הוא שאל בלחישה כדי לא להעיר את סברינה.
הנהנתי ועצמתי שוב את עיניי. "אני נחה קצת." מלמלתי.
"הכל בסדר?" הוא שאל ואני הנהנתי. הוא הפסיק ללטף אותי. פקחתי את עיניי כשהרגשתי את המיטה זזה קצת ואת גופו נוגע בי. הוא נשכב מאחוריי וכרך את זרועו סביבי, הוא נישק לראשי ואני עצמתי שוב את עיניי.
"לא ראיתי אותך בכלל היום." הוא לחש.
"הייתי עם סברינה כל היום." לחשתי בחזרה. עיניי עדיין עצומות.
"למה? איפה חברים שלך?" הוא שאל בשקט. לא עניתי לו. לא רציתי שידע שאף אחד מהם לא ענה לשיחות או להודעות שלי היום. אני לא רוצה לדעת מה הוא יגיד על זה. הוא בטח יגיד שעכשיו הם שוב מתחילים או משהו אבל אני בטוחה שפשוט הם היו ועדיין עסוקים.
הוא נשאר שקט ולא דיבר יותר.
שעה אחר כך התעוררתי, עדיין היה חשוך בחדר. ג'ואי כבר לא היה איתי במיטה הוא ישב על הכיסא שמול שולחן העבודה והתעסק בטלפון שלו. הסתכלתי לכיוון המיטה של סברינה וראיתי שהיא עדיין ישנה. כשהוא קלט את התזוזה שלי הוא הרים את ראשו אליי והאיר עליי לרגע עם הטלפון כדי לראות אם אני ערה. הסתנוורתי קלות והוא צחק בשקט. חייכתי והתיישבתי באיטיות, מתמתחת.
"אני צריך ללכת, איתן צריך אותי לכמה דברים. אני אתקשר אלייך כשאני אסיים בסדר?" הוא לחש לי. הנהנתי. הוא קם מהכיסא והתכופף כדי לתת לי נשיקה קלה בשפתיים לפני שיצא מהחדר. סברינה ישנה משהגענו לחדר, אני חושבת שכדאי להעיר אותה מאחר והשעה... לקחתי את הטלפון כדי לבדוק, שש וחצי.
YOU ARE READING
Terrified
Romanceאח חסר ביטחון שכולם מציקים לו פוגש בשני תלמידים חדשים, תאומים זהים עם עבר שרודף אותם. סופיה מוקסמת מהם מהר מאוד אחרי שעזרו לאח שלה שאותו כמעט השפילו מול עשרות תלמידים. אבל העבר שלהם לא מאפשר לה להיות מוקסמת למשך הרבה זמן. שמועות, סיפורים והרבה דיבו...
