38

1.4K 134 45
                                    

[ אותו יום, יום חמישי ]

"היי..." הסתכלתי הצידה בחדות ונעמדתי תוך רגע. הוא האיר לכיוון הכתף שלי כדי לא לסנוור אותי בזמן שהתקרב אליי, הוא חיבק אותי ואז הרחיק את ראשו לאחור כדי להצמיד את שפתיו לשלי אחר כך. נישקתי אותו חזרה. הייתי הראשונה להתנתק ואז חיבקתי אותו שוב. בבקשה שזה לא נכון. אני מצמידה את הלחי שלי לחזה שלו, הוא עוטף אותי בזרועותיו ומניח את הלחי שלו על ראשי. אנחנו נמצאים מאחורי בניין בית הספר.

"הכל בסדר?" הוא שאל בשקט והידק טיפה יותר את החיבוק. אני אוהבת אותו... אני לא רוצה שזה יהיה נכון, אני לא רוצה לעזוב אותו. אני לא רוצה לדבר איתו על זה כי אני בטוחה שהוא יתעצבן עכשיו.

"סופיה, הכל בסדר?" הוא שאל אותי שוב, נשמע מודאג. הוא מנסה להתרחק כדי להסתכל עליי אבל אני מהדקת את זרועותיי סביבו ולא מאפשרת לו להתנתק מהחיבוק. הוא חוזר לחבק אותי שוב. "מה קרה?" הוא שאל באותו טון רך ושקט.

"אני אוהבת אותך..." מלמלתי ונשמתי עמוק.

"גם אני אוהב אותך." הוא צחק. "התגעגעת אליי?"

חייכתי וצחקקתי. "כן." עניתי. "למרות שראיתי אותך בצהריים."

הוא שוב צחק ואז התנתקתי מהחיבוק וככה גם הוא. הוא הרים את ידו החופשייה והעביר את גב אצבעותיו על הלחי שלי. "את נראית מודאגת..." הוא מלמל והסתכל לי בעיניים. השפלתי את מבטי והתרחקתי ממנו צעד אחד לאחור. השעה עכשיו בערך אחת עשרה וחצי פחות או יותר.

הוא קימט את מצחו. "מה קרה?"

"אני לא יודעת איך להתחיל..." נשמתי החוצה ואז נשפתי.

"סופיה, דברי." הוא ביקש.

"אתה עשית את זה להיילי?" שאלתי אותו בישירות שהפתיעה אותו. הוא פער את עיניו ופישק את שפתיו בהלם. "מה?!" הוא הרים מעט את קולו. "את פאקינג צוחקת עליי?!"

"מה?" שאלתי בשקט.

הוא צחק. "את באמת שואלת אותי אם כיסחתי במכות את היילי?!" הוא התעצבן. "נכון, אני לא מחבב אותה אבל אני לא הייתי פאקינג מכה אותה ככה!"

הוא נראה ממש כועס. אני מתחרטת ששאלתי אותו. הוא בבירור לא עשה את זה, אם הוא באמת היה עושה את זה אז אני מניחה שזו לא הייתה התגובה שלו. אני מרגישה רע עכשיו, אני כזאת חברה גרועה.

"אני מצטערת. אני לא יודעת מה חשבתי." טלטלתי את ראשי ונשמתי עמוק.

"לא." הוא הניף את אצבעו לכיווני. "את יודעת מה סופיה?" הוא סינן בכעס. "נמאס לי שאת לא פאקינג סומכת עליי. את אמורה להיות חברה שלי ובכל זאת את מטילה בי ספק בכל פעם!" הוא נהם בכעס את המילה האחרונה, גורם לי להירתע לאחור.

TerrifiedWhere stories live. Discover now