Terrified

35

[ יומיים אחר כך, יום ראשון ]

התעוררתי בבוקר כי לא הפסיקו להתקשר אליי. אני רוטנת ולוקחת את הטלפון שלי, פותחת אותו ורואה משהו כמו שלושים שיחות שלא נענו רק מלוגן וג'וש. כיווצתי את גבותיי בבלבול והתיישבתי תוך רגע, כולן עדיין ישנו והחלטתי לקום ולצאת אל המסדרון כדי לדבר.

חייגתי ללוגן. למה שניהם התקשרו אליי בשעה מוקדמת ביום ראשון ואחרי שלא דיברו איתי שבוע שלם, אפילו יותר.

"סופיה!" הוא קרא. "למה את עונה רק עכשיו?!"

"מה קרה?" נלחצתי ופערתי את עיניי.

"מצאו אתמול בבוקר את היילי זרוקה ומוכה ליד איזה מועדון, רק עכשיו גילינו שהיא בבית חולים." הוא נשמע לחוץ.

"מה קרה?!" נלחצתי וליבי התחיל לפעום בחוזקה.

"אנחנו לא יודעים." קולו רועד. "אנחנו רוצים לנסוע אליה עכשיו ורצינו שתבואי איתנו כי אנחנו חושדים שאולי ג'ואי עשה לה משהו..."

"איך ג'ואי?" הייתי מבולבלת. "אמרת ליד איזה מועדון נכון?"

"אני לא יודע סופיה את באה איתי ועם ג'וש עכשיו או לא? אנחנו חייבים ללכת לראות מה איתה." הוא נשמע מתוסכל.

"ברור שאני באה!" קולי קצת גבוה. "מתי אתם יוצאים?"

"תתארגני מהר וניסע במונית." הוא אמר.

"אוקי, נתראה." ניתקתי את השיחה ונכנסתי במהירות אל החדר, סוגרת את הדלת אחריי ורצה אל חדר המקלחת, מצחצחת שיניים במהירות וברשלנות, אספתי את השיער שלי לפקעת מרושלת ולא טרחתי להתאפר, אני רוצה לדעת מה קרה להיילי. אני לא מאמינה שהיא בבית חולים. אני לא מתכוונת למשוך רגע מיותר.

אני תוהה מה לעזאזל קרה לה ולמה לוגן אמר שהוא חושד שזה ג'ואי. המחשבה מטרידה אותי. אני זורקת עליי חולצה ומכנס ונועלת נעליים. אני לא טורחת להעיר אף אחת כדי להגיד לה שהלכתי אני לוקחת את הטלפון ויוצאת מהחדר במהירות, אני מחייגת ללוגן שאומר לי שהם בדרך לשער ושאבוא לשם כבר.

אחרי שניתקתי את השיחה רצתי לשם כאילו החיים שלי תלויים בזה. היילי בבית חולים וההורים שלה כבר בטח בדרך לכאן אבל יש להם נסיעה ארוכה... לפחות אם הם גילו על זה היום כמונו, אם הם גילו על זה אתמול אז הם בטח כבר שם.

הגעתי אל לוגן וג'וש וחיבקתי את שניהם, הם נראו לחוצים ומתוסכלים. חיכינו למונית בשתיקה וכשהיא הגיעה נכנסנו אליה מהר כל כך. חצי שעה נסיעה עד שהגענו לבית החולים. הלכנו אל הפקידה הראשונה שראינו ושאלנו אותה איפה היילי נמצאת. היא חיפשה במחשב שלה וראתה שהיא נמצאת בקומה השלישית של בית החולים ושנשאל בקבלה שם איזה חדר היא.

לא חיכינו למעלית, עלינו במדרגות. חברה טובה שלנו בבית חולים אחרי שנמצאה מוכה ליד מועדון, אנחנו ממש אבל ממש לא רוצים לבזבז זמן. אנחנו רוצים לראות אותה, לראות שהכל בסדר איתה, בסדר כמה שאפשר במצב שלה.