[ שלושה אחר כך, יום חמישי ]
שוכבת על הדשא ומשחקת בטלפון במשחק שהורדתי מלפני יומיים, זה מה שאני עושה כדי להעביר את הזמן. אני נמצאת ברחבת הדשא שמאחורי המעונות של הבנים, מסביב יש מעגל של עצים וזה מה שמסתיר אותי. התחמקתי מכולם, מהחברים שלי, מאח שלי ומהתאומים. אני כל כך עצבנית בגלל לינדזי.
הברזתי מהלימודים מאז יום שלישי, רק אחרי שהלימודים מסתיימים אני יוצאת מהמחבוא שלי והולכת לחדר שלי במעונות. השותפות שלי שהן החברות הכי טובות שלי מגיעות רק בערב ובשלושה ימים האחרונים העמדתי פנים שאני ישנה כשהן באו ובבוקר הייתי קמה לפניהן כדי ללכת למיני יער.
ככה אני אקרא למקום הזה, מיני יער.
לא ידעתי מה לעשות. אפשר להגיד שלגמרי השתפנתי. שלחו לי הודעות והתקשרו אליי אבל לא עניתי לשיחות רק להודעות וגם זה בקושי. חשבתי הרבה על הסרטון שראיתי. ביום שלישי לינדזי דאגה לשלוח לי אותו לטלפון ולא הפסקתי לצפות בו.
היא בטח מה זה מאושרת, חיוך ענק על הפנים והרגשה טובה. היא ניצחה אותי כאן, אני מודה בזה. אני לא יודעת מה לעשות כדי להחזיר לה, אני לא יודעת במה לאיים עליה כדי שלא תפרסם את הסרטון הזה. כשנפסלתי במשחק שלי נהמתי וזרקתי את הטלפון שלי רחוק ממני. הסתובבתי כדי לשכב על הבטן ורטנתי כמעט בבכי מרוב תסכול.
זה שאני לא עונה לכולם ועושה את עצמי ישנה לחברות שלי כשהן באות גורם לי להרחיק גם אותן. היא לא אמרה לי להתרחק מהן, היא אמרה לי להתרחק רק מלוגן אבל כולם חברים. הם יפגשו ויזמינו אותי ואז לינדזי תפרסם את זה אם אבוא.
אני שונאת אותה כל כך. אני משלבת טיפה את זרועותיי על הדשא כדי להניח את מצחי עליהם. שפתיי כמעט נוגעות בדשא ואני נושפת ועוצמת את עיניי. זה מתסכל. אני מתוסכלת. אני לא יודעת מה לעשות ומה להגיד לכולם. למה אני הופכת את זה למשהו גדול כל כך? טוב, זה האמת עניין גדול בשבילי כי לוגן הוא הידיד הכי טוב שלי.
למה לעזאזל הוא היה חייב להפוך להיות חבר של לינדזי? יש לה בעיה רק איתי. לא עם היילי ולא עם לוסייה או אלכסה. רק איתי. למה? בגלל שהייתי פעם עם לוגן ונשארנו חברים קרובים. פאק!! אני צועקת בראשי ומכווצת את גבותיי בכעס בעוד שידיי מאגרפות את הדשא ומושכות אותו החוצה מהאדמה.
"אני שונאת אותה." מלמלתי לעצמי והסתובבתי על הגב, צעקתי בבהלה כשראיתי את התאומים מסתכלים עליי בבלבול, גבותיהם מכווצות. התיישבתי והשתמשתי בידיי כתמיכה לגופי, כאב לי להרים את הראש כדי להסתכל עליהם אז נעמדתי.
"אני חושב שנפל לך." שיער מסודר לצד, בלי עגיל. איתן. הוא הגיש לי את הטלפון. לא אמרתי מילה והכנסתי את הטלפון לכיס האחורי שלי.
YOU ARE READING
Terrified
Romanceאח חסר ביטחון שכולם מציקים לו פוגש בשני תלמידים חדשים, תאומים זהים עם עבר שרודף אותם. סופיה מוקסמת מהם מהר מאוד אחרי שעזרו לאח שלה שאותו כמעט השפילו מול עשרות תלמידים. אבל העבר שלהם לא מאפשר לה להיות מוקסמת למשך הרבה זמן. שמועות, סיפורים והרבה דיבו...
