Terrified

14

[ יום אחרי, יום שישי ]

אני לא מסתתרת יותר. ג'ואי דיבר איתי על זה הרבה אתמול ואני הבנתי שמה שאני עושה באמת לא טוב. אני לא יכולה להסתתר לנצח, אני אצטרך לעמוד פנים מול פנים בפני מה שיהיה, להסתתר רק יחמיר את המצב. משום מה אחרי אתמול אני מרגישה יותר קרובה לג'ואי, אני מרגישה כאילו אני מכירה אותו הרבה זמן.

דיברנו כל כך הרבה, על הרבה דברים. סיפרתי לו מקרים שהחברות שלי עשו לי פעם שפגע בי והוא הקשיב וסיפר לי גם דברים שעשו לו. כאב לי עליו כל כך. מגיע לו הרבה יותר. אם לא היה עליו ועל איתן את כל הסיפורים האלה אז כבר ממזמן הם היו חלק מהמקובלים, חלק מאלה שכולם רוצים להיות סביבם.

מחר מגיעים חברי הילדות של ג'ואי ואיתן. אנה וקייד. בהתחלה חשבתי שחברי הילדות שלו הם שני בנים ולא בן ובת. אני רוצה להכיר אותם, לראות מי הם. המחשבה על כך שהתאומים יהיו שמחים בגלל החברים שלהם משמחת אותי. הם צריכים אותם כאן.

חברות שלי, ששמו לב שהייתי חסרה שלושה ימים בלימודים שאלו אותי הרבה שאלות. על חלקן עניתי ועל חלק לא. לא סיפרתי להן על הסרטון שלינדזי מאיימת איתו עליי. ג'וש גם ראה אותי בבוקר ושאל שאלות אבל התחמקתי. רק את לוגן לא ראיתי... עדיין.

אולי אני אספר רק לו? אבל מה הוא כבר יוכל לעשות חוץ מ-אולי להיפרד ממנה? לינדזי תפרסם את זה ככה או ככה. היא בכלל לא השאירה לי ברירות. נכנסתי אל השיעור האחרון וכמו שציפיתי ראיתי את לוגן. אני והוא לומדים יחד היסטוריה, אלכסה וג'וש גם איתנו בשיעור הזה.

התיישבתי ליד לוגן שישר חיבק אותי ואמר שהוא בקושי ראה אותי השבוע. לא הייתי מתיישבת לידו אם אלכסה וג'וש לא היו יושבים יחד.חוץ מזה, לינדזי לא איתנו בשיעור הזה אז היא לא יכולה לדעת. כמה דקות אחרי שהצלצול נשמע המורה נכנס.

כשהשיעור הסתיים לא מיהרתי לקום מהמקום שלי. אספתי את הדברים שלי ודחפתי אותם לתיק. לוגן פתאום התיישב על שולחן וכשהרגשתי שהוא מסתכל עליי הרמתי את מבטי אליו, חייכתי ואז צחקתי. "מה?" שאלתי.

הכיתה התחילה להתרוקן. "לאן נעלמת במשך השבוע? היינו במועדון ביום רביעי ואף אחד לא מצא אותך וכשהתקשרנו לא ענית."

"אה... לא שמתי לב." מלמלתי ושמתי את התיק שלי על הגב. התחלתי ללכת אבל הוא תפס במפרק ידי ועצר אותי, מושך אותי כדי לעמוד מולו שוב. "הכל בסדר?" הוא שאל, לא משחרר מידי. הנהנתי. "ועם אח שלך הכל בסדר? הוא חזר להסתובב עם התאומים?" הוא אף פעם לא הפסיק.

"לא." עניתי.

"את תבואי למועדון היום בערב? כולנו נהיה שם."

"לא חושבת." אמרתי.

"למה?" הוא שאל.

"לא יודעת, נראה." נשמתי עמוק, רוצה להוריד אותו מהגב שלי. בדיוק כשהתכוונתי לגרום לו לשחרר מידי וללכת ראיתי את האחת והיחידה נכנסת לתוך הכיתה. לינדזי והיא פערה את עיניה כשראתה אותנו ככה.