This Life Is Not Mine

פרק 14:

"היי," חייכה אליי אפריל כשנכנסתי למטבח.

"היי," אמרתי וניגשתי אליה, מנשק את ראשה. "מה קורה? חברה שלך כבר הלכה?" שאלתי וניגשתי למקרר, פותח אותו.

"כן, דארן לקח אותה."

הפנתי את מבטי מהמקרר והבטתי בה, מרים גבות. "דארן לקח אותה?"

"כן, למה?"

"דארן, חבר שלך, לקח את חברה שלך, לבית שלה?"

"כן," כיווצה גבות. "מה נסגר איתך והחשדנות הזאת?"

"לא חשדנות," משכתי בכתפיי, חוזר לבחון את תכולת המקרר.

"אתה לא סומך על דארן?" שאלה, נשענת קדימה.

"זה לא זה," אמרתי.

"אז מה זה היה המבט הזה שדפקת לי לפני שנייה?"

"זה סתאם נשמע מוזר אפי." העפתי בה מבט. "זה לא שאני לא סומך עליו או משהו. זה היה נשמע קצת מוזר, בגלל זה המבט."

דלת הכניסה נפתחה ונסגרה ודארן הופיע אחרי כמה שניות בכניסה למטבח. "היי," אמר וניגש אל אפריל.

אפריל קמה ונתנה לו לשבת, מתיישבת על רגלו. "היי בייב,"

"היי," חייך ונישק את שפתיה.

הוצאתי חלב מהמקרר וקערה מהארון. שפכתי דגנים לתוך הקערה ואת החלב מעליהם.

"חכה בלייק," קראה אפריל לפני שיצאתי מהמטבח.

הסתובבתי להביט בה. "מה?"

"איפה היית עד עכשיו?" שאלה. "אמרת שתחזור לפני ההורים והם חזרו לפני שעות."

"קארמן הייתה צריכה אותי." עניתי.

דארן הרים גבות.

"קארמן?" שאלה אפריל, מרימה גבות. "היית כל הזמן הזה עם קארמן?"

"כן," אמרתי ודחפתי כפית דגנים לפה.

אפריל ודארן החליפו מבט.

העברתי את מבטי בין שניהם. "זה לא מה שאתם חושבים."

אפריל נשענה לאחור על דארן והרימה את ידיה בהכנעה. "אנחנו לא חושבים כלום."

"טוב, אז זה לא מה שאתם לא חושבים שזה." אמרתי.

דארן חיבק את אפריל סביב מותניה והשעין את סנטרו על כתפה. "אז מה זה כן?"

"למה אתה מתכוון?"

"לזה שלפני כמה שבועות אמרת לה שאתה אוהב אותה, כמה ימים אחרי נישקת אותה ועכשיו אתה מבלה איתה יותר זמן מבעלה."

העברתי את מבטי בין שניהם. "אני לא מתערב בניכם, אל תתערבו ביני ובין קארמן."

הם החליפו מבט שני. "אתם שוכבים." אמרו ביחד.

"לא!" קראתי. "פאק!" הוספתי והסתובבתי, עולה לחדר.

התיישבתי ליד שולחן העבודה והדלקתי את המחשב, מכריח את עצמי לשקוע בעבודה.