My story.

בעושר ובעוני

פרק 1:בעושר ובעוני

במחוגי השעון השעה כמעט אחד בלילה,נגעתי בשלט הטלוויזיה ועברתי לפרק הבא בטנלובלה שמלווה אותי כל יום.קולות הפתיחה נשמעים,הקדמה של הפרקים הקודמים,וכתוביות
שמעבירות מסר ברור ׳הקשר בין התוכנית והדמויות למציאות מקרי ביותר׳ אבל מי לא רצה אי פעם בחייו להיות,אפילו לשניה
איזשהי דמות מסדרת טלוויזיה?ובכלל בטנלובלות שבמרבית מהפעמים מסתיימות באפי-אינד שמשכיח ממך את הכתוביות שמבטיחות שהקשר בין המציאות לתוכנית מקרי ביותר.

עד לפני שנתיים רציתי להיות דמות בטנלובלה,ואם אפשר אז הדמות הראשית,יפה,מוצלחת,מחוזרת מאוהבת ומתאהבת ויחד
עם הכל עוברת חוויות מאתגרות,משברים,בגידות,והתפייסות
ולא שהחיים שלי היו רעים,הם היו ורודים לחלוטין עד שביום בהיר התפוצצה הבועה הורודה.

״אני נוסע לסדר לנו עתיד כמה זמן אפשר לחיות בלי עבודה..״
דלת הבית נפתחה,מאחורה עומד אבישי אחי מזמזם שיר ומכניס יחד איתו את ריח המאפייה שנדבק לבגדים שלו כמו ריח מעצבן של קלמנטינה,אני שונאת קלמנטינות,ושונאת כתום,שונאת!

הכתוביות התחלפו במסך הטלוויזיה אבל לא עקבתי,נסיתי להתעלם במופגנות מאבישי ובתוך כל הנסיון הזה שקעתי לחוסר ריכוז אבל זה לא משנה,ברגע שהוא יעלם אני אריץ לאחור או פשוט אתמודד עם העובדה שפספסתי כמה דקות

״מתי אזכה להיכנס לבית ולא אראה אותך בתנוחה הזו״הוא מנסה להישמע תקיף אבל נשמע בעיקר מאוכזב משולב באדיש
אני מתעלמת,אין בי כוחות להגיב,ונמאס לריב כל ערב על אותה
הנקודה

״לא מבין השתחררת מהצבא וזהו?תעשי עם עצמך משהו״הוא נשמע כמו דיסק שבור,אני צופה מראש כל משפט עתידי שעשוי לצאת לבחור הזה מהראש,ואף על פי שבליבי מתחשק לי לצעוק שיעזוב אותי לנפשי,שיתמקד בעולם שלו,אני שותקת בוהה בניקלאס מכה את סנטיאגו הדביל ובעזרת הדימיון רואה אותי מכה את אבישי עד שהוא משחרר אותי לנפשי ונשבע שלא ינסה עוד להיכנס לדמות של הורה או משהו שכזה

״לין,בחיאת ראבק״אבישי סוגר את הטלוויזיה דווקא ברגע שסנטיאגו גובר על ניקולאס ואני לא יכולה להתעלם מהדמיון בין הטנלובלה למציאות,ומדד האדישות שלי לא עומד בזה

״מה אתה רוצה?מה??למה אתה חופר על אותה נקודה כל יום כל היום כל הזמן?!״אני קמה מהספה מותחת את שורט הפיגמה
מעייפה מעלי את השלט שנופל כמו פצצה על הריצפה והסוללות מתגלגלות על החופש

״שתעשי עם עצמך משהו קבינאט,לא הגיוני שאני קורע את התחת ואת יושבת בבית!תפסיקי להיות הילדה המפונקת הזו״

״אני ילדה מפונקת,זה מה שיש,טאייקט או לייב-את״

״לא,ממש ממש לא,זה לא עובד כך אני לא מתכון לכלכל אותך גברת מפונקת,יש לך ידיים רגליים אז תקימי את התחת שלך״