My story.

כוכבים

יום הולדת 19 שמח לי
מפה ישר למחלקה הגיריאטרית....

פרק 4:כוכבים
ידי ימין נקשה בדלת הבהירה,כשהגקט מונח על ידי השנייה ובראש נסיתי להימלט מהמחשבה שיתכן והדלת תפתח ומולי יעמוד פדופיל שמציל נשים מתקריות ירי.דני רק ידע את השם של הבחור ואיכשהו ממוקד ארבע ארבע של חברים שלו הצליח להשיג לי כתובת מגורים,הוא טען שהבחור מגיע מדי פעם
ובעבר היה מגיע יותר,שהוא חבר טוב של קורן אופיר,דני לא מחבב את קורן,קורן לא מחבב את דני כך שהוא לא נטמע בסביבה של קורן או של קבוצת החברים שלו,מלבד היי ובי ותכין לי את המשקה הזה או את המשקה הזה.

אני עומדת לוותר שהדלת איננה נפתחת,מרגישה כל כך מפגרת ותמימה.ברור שחשבתי שהדלת תיפתח שאכיר אדם מקסים,אתן לו את הגקט ואודה לו על שהציל לי את החיים.אבל המרפי בחיי
חזק מהמחשבות שלי או מהדרך שהייתי רוצה שדברים ילכו.

חיוך לא אמיתי עולה על פני,ואני מודה לאדון מרפי שדופק לי את התוכנית שעוברות לי בראש,פולטת אנחה חסרת חיים מסתובבת בחזרה אל העולם

״כן?״קול נשמע מאחורי גבי,וצמרמורת קלה עוברת בעמוד השדרה כזו שקוראת רק שממש קר,ואני מרגישה בוקס בבטן שעיני נבלעות בתוך עיניו החומות,צוללת לתוך מקום ומרגישה איך המים סוגרים עלי ומקשים עלי לנשום

״היי...א...ני חוש..בת שזה שלך״אני מושיטה לעברו את הגקט,
סורקת את פניו היפות ומנסה להילחם בתחושה הפנימית שלי שהוא חושב שאני מטורללת שמגיעה עד ביתו ומגמגמת למולו

״אתה בן?״אני שואלת,ומכה את עצמי בתוכי,ברור שהוא בן אם הגקט שלו,אז הוא בן,אז הוא הבחור שדני דיבר עליו,ובזכותו אני עומדת כאן ולא נמצאת בתוכנית שיקום בבית חולים או מתחת לאדמה

״אני בן״הוא עונה בגיחוך קטן ובחיוך שמוציא את הגומה שלו ואני חושקת את שפתי ומגרדת את ראשי בבילבול,למה דני לא יכל להוסיף לתיאור שהוא אחד הגברים המרשימים שיש בחיים

״רציתי להודות לך,על היום ההוא...בבר,בפיגוע,ביריות״יופי לין תדברי כמו ילדה עם בעיות נפשיות פיזיות וחסרת יכולת בהתבטאות מילולית אני בטוחה שזה נשמע מעולה
"אה ואני מקווה שזה בסדר שהסתובבתי עם הגקט שלך״

״זה קצת קריפי שגילת איפה אני גר״מקבץ את עיניו ומתמקד בגקט שלו שנמצא עדין בידי,הוא לוקח אותו בעדינות כנמנע ממגע בעוד שגלגלי המוח שלי מנסים לפענח את המשפט

״במקרה דברתי עם דני,ההוא מהבר,ואיכשהו התגלגלה השיחה״
אני מלמלת בקול קצת יותר יציב,איכשהו התגלגלה השיחה זה נכון אבל בלב קיוויתי למצוא אותו,הריח שלו לא עוזב ומתחזק כעת מרגע לרגע

״דני?״הוא תוהה לרגע,ואני תוהה מה קורה עם השיחה בעמידה

״שיער בהיר קצרצר,ההוא שלא אוהב את קורן אופיר״