פרק 4 / 6 פרקים אחרונים:
השקט בבית הפך למציק באוזניה של לין,היא הביטה למעבר החלון וראתה את העולם בחוץ.השמש כמעט שקעה מהמרום,
ציפורים,צמחיה ירוקה אבל מסיבה שלא היתה ברורה לה היא לא הצליחה להתפעל מנופי הבריאה,היא לא ראתה יופי,או כיעור היא ראתה רק שגרה,הליכה מחנות הבגדים אל הבר,
וחזרה ללא רגש,ללא שמחה.היא פשטה את בגדי עבודת הבוקר,והכניסה את עצמה לשמלה
את איפור הבוקר היא השאירה ורק מרחה על שפתיה אודם אדום פזרה את שיערה ומהירה לצאת מהבית אל ביקור בבר.
היא לא היתה נוכחת שם בכל ערב,אבל פעם בשבוע באופן קבוע היתה מגיעה,בודקת מה קורה עם הלקוחות,עם העובדים,
ואך העסק מתפקד בשגרה.לפעמים זה עדין הרגיש לה מוזר שמעובדת ברמנית היא הפכה להיות הבעלים של המקום הזה.ברגליים מהירות ירדה את מדרגות הבית,פתחה את הדלת והפעילה אזעקה לפני יציאתה.סגרה אחריה את דלת הבית במפתח וודא סגירה והתקדמה אל עבר הרכב החדש שלה,הרכב
שאבישי כל כך התלהב ממנו,והחליט שגם הוא קונה כזה,ג'יפ שחור אבל ללין זה לא עשה כלום,דבר לא קרה בליבה,לא ריגוש לא התפעלות,ולרגעים היא הרגישה שאיבדה את הדבר הכי מדהים שיכלה לקבל,ועכשיו,ומלבדו דבר לא מרגש אותה.היא עצרה את הרכב בקרבת הבר,בחניה הקרובה אל הכניסה.
ברגלים מהירות יצאה מהרכב,התקדמה אל עבר הכניסה האחורית.״אחותי היפה״תומר התקרב אליה עוד לפני שהצליחה לחצות את הבר בלי לעצור לגמרי מכל קריאת צד של מישהו ״דביל״
היא צרחה וכרכה את זרועת ידיה סביב צווארו,במציאות הנוכחית היה להם יותר קשר להיפגש מבעבר,לא תמיד יש זמן
ולא תמיד הזמן שיש מתאים לשניהם ״התגעגעת אלי?״היא התרחקה ממנו וחייכה חיוך מזויף,הוא צחק כתשובה לכן ומשך אותה אליו,הוא ידע מעיניה של לין,שלא הכל בסדר,שכל הכסף
שיש לה,לא נותן לה מילגרם של אושר אמיתי.לאחר שיחה של עשרים דקות באמצע הבר,יחד עם כל האנשים
ששואלים לשלומה,לין התרחקה ותומר והתקדמה אל שירותי המקום,רעש המוזיקה בבר עשה לה כאבי אוזניים,הבטן שלה התהפכה ולרגעים מסויימים זה הרגיש שהבר,עם כל האהבה אליו לא מתאים לה בשלב הזה של החיים,שפעם זה היה מדוגם
עבורה ואילו עכשיו,עדין בת עשרים ו,אבל עדין פחות מסתדרהיא התנשמה מול המראה וספרה עד שלוש,סגרה את עיניה נשמה עמוק ופתחה שוב דלת מאחוריה נפתחה והיא ראתה במראה את הדמות המתקרבת,דמות שלא הצליחה לשכוח ברגע שהניחה יד על בן זוגה לשעבר,ברגע שאמרה לו מילות אהבה.
לין דממה לרגע,היא לא ידעה אם נלה זוכרת אותה או יודעת מי היא,היא לא רצתה להעיר את המתים,אז העדיפה לשתוק.
ולהתקדם אל היציאה ״תתרחקי ממנו״היא שמעה את קולה והסתובבה לכיונה במבט דומם,היא ובן נפגשו לאחרונה לפני חודש ומאז ראשה של לין מסתובב יותר,אבל היא לא עשתה צד
לפגוש את בן ״מה?״
״תתרחקי מבן,אני והוא יחד״
״אין לי קשר לבן״
״עכשיו אין לך!כי אני שם״
״אז מה את רוצה?״
״מה יש בך שאין בי״היא כיווצה את עיניה בכאב
״אין לי כלום,הוא אוהב אותך נלה,שחררי״לין נשמה עמוק לא היה לה פשוט לומר שאהוב שלה אוהב מישהי אחרת,אבל היא מדקלמת כת זה בראש,מנסה להפנים עמוק עמוק,שבן של נלה
״מה זה אז?״היא הוציאה מתיקה תמונה של בן ולין יחד.לין התקשה אז לצלם,ובן זרם איתה בלת ברירה ״תמונה״
״הוא פאקניג שומר תמונות שלכם!זה נראה לך הגיוני?״
״נלה אין לי שליטה על המעשים שלו,או התחושות שלו
תמשכי לאהוב אותו ויהיה בסדר״לין נשמה עמוק כל מילה כאבה לה יותר ויותר וכל מילה היתה מנוגדת למציאות.היא כמעט התקדמה אל היציאה אך משהו משך אותה לאחור היא נסתה לצרוח ולהתאבק חזרה שנלה התנפלה אליה משכה בשיערה ״אין לו אור בעינים!הוא אוהב אותך,לא אותי,אותך!
אותך אותך..״נלה חזרה על המילה מספר רב של פעמים,עד שלין הרגישה שהיא גובלת על מחלה נפשית,אבל ידיה ניסו למנוע את הכאב הפיזי שנלה גרמה לה.
YOU ARE READING
My story.
Romance•הושלם•בחיים שלי הכל היה מושלם,נולדתי למשפחה שנתנה לי הכל,מעולם לא התאמצתי,מעולם לא חוויתי קושי גדול. השלישי באוקטובר הוא התאריך שבו השתנו חיי. אני לין גולדן וזה הסיפור שלי