My story.

פרק 10:מהמר יש גם מתוק.

אבישי

מחוץ למאפייה התמקמו חבורת בני נוער שהצלחתי לשייך לקטגורית הערסים,הם הניחו בוקסה על הריצפה,התיישבו בכיסאות מחוץ למאפייה וסחבו איתם נרגילות כמספר האנשים.
זה היה טקס קבוע,הם יושבים,אני מקים,הם נעלמים.

בפעם הראשונה שהטקס קרה,כל עובד במאפייה שניסה להזיז אותם הם סרבו באיומים,השתמשו בשפה עוקצנית וחלקלקה שגרמה לכולם לקחת צעד אחורה.אותי ההתנהגות שלהם לא הפחידה,או גרמה לחשש כלשהו,ידעתי שאלו נערים משועממים שעושים רעש וצילצולים,הכרתי את ההתנהגות שלהם.

השכנים הנוכחים שלנו וילדיהם היו כאלה,עושים עצמם חדים כסכין אבל מתחת ׳לצלצולים׳ לרובם היה לב טוב,עוזרים לאמא עם הקניות,מכבדים את האבא,וכל ההתנהגות החיצונית הפכה למגנון הגנה מפני המזלזלים,במראה שלהם,ביכולת הכלכלית שלהם.

ידעתי שאם הייתי נולד לעולם שלהם ולא מתגלגל לאזורו בשלב יותר מאוחר גם אני הייתי כזה,מכסה את עולמי במגננות ומוצא נחמה והדפת השיעמום בעישון,אלכוהול וכן גם בבנות

״אסי כמה אתה משלם לי דמי שכירות על המקום?״אני נשען על משקוף הכניסה למאפייה,החבר׳ה מסובבים את ראשם יחד עם אסי,ראש האופורה הזו שקם לעברי,נותן לי מכה בחזה ואני מושך אותו לחיבוק גברי,הוא ילד רחוב שכזה,מסתובב בכל מקום,לבוש בחליפות אדידס משתנות,והוא החבר של כולם,
המחבר והמפריד.ובאך שהוא מכנה את זה יש בנינו יחסי כבוד

״ אבי,הרי אנחנו כמו אחים,אתה צריך לתת  לי את המקום בחינם״הוא מלמל והפמליה שלו מגחכים ומוציאים עשן סמיך מהפה ״אני אומר אתן לך את העסק ונגמור עם העניין״
אני לוחץ את כתפו והוא משתעל בכבדות ״מה יהיה ילד?״אני מלמל בלחש,הוא משתעל כאדם בן שישים שהריאות שלו הלכו,נסיתי להסביר לו שחבילות סיגריות ביום זה לא סביר אבל נכנס מאוזן ימין יוצא מאוזן שמאל
״אני מפסיק,מחר,באמא שלי ובאחותי היפה ״אסי אומר ואני יודע שאין קשר בין הפה שלו,לבין המעשים גם מחר הוא יעשן ולא פחות מהיום ואפילו יותר
״אתה פה בשביל להגיד לנו להסתלק?״הוא אומר בטבעיות ששאר החבר׳ה שלו מפצחים גרעינים מעשנים ומדברים על משחק הכדורגל ששודר אתמול בין ריאל מדריד לברצלונה ״דברנו כבר על איך זה נראה שבני נוער יושבים מחוץ למאפייה...״אני אומר בפעם העשרים וחמש בחודשיים האחרונים,לפעמים נדמה לי שהם מגיעים רק בכדי שאני אקים אותם בסופו של דבר כנראה שכל אדם,גם ההוא שעושה קונצים,רוצה יחס וצומת לב גם אם הם שליחים

״לא מקצועי,צודק״הוא אומר בטבעיות ברורה כיאלו לא שמע את זה ממני פה,כיאלו זה חדש ״יאללה תקימו את עצמכם הולכים לפארק המרכזי״הוא אומר כמדריך הקבוצה ואני מוצא את עצמי מגחך שכולם קמים יחד מתוזמנים כשעון שוויצרי ״תצרף אלינו בהזדמנות״נדב צועק כשבידו שתי נרגילות ואני מהנהנן לחיוב ונהגי הבוס בחבר׳ה מוציאים את מפתחות הרכבים בפעולה טבעית,עם כל הבלגן שיש שם,הצוות הזו מתפקד כיאלו חיילים בצבא,כל אחד סוחב משהו,ורק אסי אחראי על הגיבוש והחיבור שנוצר בעיקר בגללו