My story.

פרק 30:למלא את החסר.

תזכורת לפרק 15:חיה ומתה

אפשר לעצור את הזמן?״
״מה?״
״אפשר לעצור את הזמן?להקפיא אותו?״
״התחלת להזות בגלל השתיה?״
״ליני...מה יקרה מחר?״הוא לוחש ואני לא מבינה לאין הוא חותר אני עוצרת את טיול אצבעותי על גופו החסון
״השמש תזרח,הציפורים יציצו,ומליארדי אנשים ימהרו ליומם״
״ומה יעלה בגורלם של שני אנשים בעולם?״הוא שואל ואני מבינה,שבן רואה אותי יותר משנדמה לי,שבן אולי לא מכיר אותי הרבה זמן אבל קורא אותי בבהירות
״כל אחד ימהר לעיסוקים שלו״

2/מתוך X פרקים אחרונים.

לין חיפשה את השקט בנרות,היא לא ידעה את נפשה,הדבר היחיד שרץ לה בראש היה המגע של מישהי אחרת באהוב שלה
את צמד המילים שיצאו לבחורה מהפה,עיניו הגדולות של בן שהיו נעוצות בה הרגישו כמו גורם מסנוור,זו פעם ראשונה בחייה שהיא הרגישה שהיא רוצה משהו אבל לא יכולה להשיג
אותו,שהיא רוצה להניח את גופה בצמוד אליו,לשמוע ממנו את
התחושות שלו,את המחשבות שלו,את הכאב וצליל הצחוק.

עמוק בליבה התגנבה לה המחשבה שאולי בן כמוהה,תקוע באהבה שלהם,מנסה לשבור אותה לחתיכות,מנסה להדחיק אותה אבל לא מצליח,נוחל כישלון בכל פעם מחדש,הפסד.
אבל היא ידעה,שלעולם לא תתגנב למיטה חמה,למיטה של אחרת.נלה לקחה לה את האהוב אבל היא לא אשמה בדבר
כי לין סגרה לבן את הדלת,לין היתה פגועה ולא הבינה את
הדרך של בן,הראש שלה היה מלא בכעס,חוסר אמון והיא לא הבינה אך זה לא משפיע על אהבה שלה אליו,אך עדין,ובכל זו
היא נמשכת אליו,היא אוהבת אותו,היא רוצה אותו איתה.

היא הרגישה כמו נערה בגיל העשרה,באהבה הראשונה שלה
שמוכנה לתת הכל למען הצד השני,למען אהבה שמרסקת את
העצמות,ומשהו בלב שלה אמר לה שבן זה מעבר לריגוש,מעבר
לתחושה הזו בגיל הנעורים,אבל הראש צעק שלא,שמי שמשחק
באש ישא בתוצאות,וזו התוצאה של בן על ההתנהלות שלו.

מפתח הבית נכנס אל חור המנעול,גופה של לין כל כך כאב אבל
הנפש נשרפה בתוך גופה.היא רצתה לשכוח מי היא או מה מטרתה,כל הבניין המקצועי הרגיש כחסר משמעות עבורה,
הכסף רק חיזק את תחושת הריקנות.דלת הבית נפתחה ולין דממה היא העבירה את עיניה על ביתה ההפוך ומילים לא יצאו
מפיה,היא הבינה שהתרחש כאן משהו,שמישהו הגיע לביקור
ידיה נשלחה לפאלפון,היא צלצלה לאבישי אבל הוא לא ענה
היא ניתקה והתקשרה ישר אל המשטרה.

***

לין עטפה את עצמה בידיה,המשטרה סרקה את המקום וביקשה לא לגעת בדבר.אלבז ואריאל הופיעו בכניסת הבית ועצרו שראו
את המתרחש ״את בסדר?״אריאל שאל את לין,עיניה היו גדולות
היה ברור שמתרחש משהו בליבה,והם התקדמו יחד אל הבית לין התנשמה וסימנה להם שהכל בסדר,למרות שהרגישה ההפך בליבה ״מי פורץ ולא גונב טלוויזיה?״אלבז סרק את המקום,לין
שמטה את כתפיה,אם היו לה תשובות אז הכל היה אחרת,אבל אין לה תשובות ולכן המשטרה כאן מנסה למצוא,מי נכנס לכאן
״למה לא התקנתי מצלמות,או לפחות אזעקה?״לין מלמלה והבנים הביטו בה בהסמכה דוממת,לין שכחה איך זה להתנהל שיש לך כסף,כמה צריך להקפיד על צעדים זעירים
״יודעים מה קורה?״אריאל הביט אל השוטר בחליפת המדים שלא היה נראה לו מקצועי במדיו המרושלים ובפניו האדישות
״מבררים״השוטר העייף סמן לו בסנטרו והחזיר עיניו לארון.