ידי רעדה,גם שפתי התחתונה נכנסה למצב של רעד כמו בקפור
הלב שלי השמיע פיצוץ אדיר למשמע דבריו של בן מול תאי.
לא התכוונתי להקשיב,אבל זה היה בלתי נמנע ובאותו הרגע
לא יכולתי להמשיך לעמוד במקומי,המסתיר את נכחותי.
ראיתי את תאי נעצר שמבטי פגש בעיניו,את דבריו של בן
שיצאו שניה לאחר מכן כמו זעקה מאשימה וכואבת.
הרגשתי שכדור נכנס לי אל הלב,ומחורר אותו,מותיר חותם
גבו של בן היה נדמה לי לרגע כקיר,רציתי להכות אותו עד
סוף דם,אבל לא יכולתי לזוז,לא יכולתי לדבר,ולא יכולתי
לצעוק למרות שהייתי צריכה להקיא את מה שיש לי בלב
״לינה״בן לחש לפתע,הקול שלו הפך לזר מוכר הוא הסתובב
לעברי ולא יכולתי להביט על פניו,מה לעזאזל הוא יודע?אלו
מילים נאמרו כאן?מה תאי ובן מסתרים כל כך הרבה זמן?
עיני ריצדו אל התמונה שלי,מסוף התיכון,אומנם חייכתי שם
אבל בלב שלי היה רק כאב,הלכתי לנשף כדי לצאת ידי חובה
כדי שאזכור רגע אחד טוב בשנה האחרונה ועצובה שהיתה לי
בתיכון,נסיתי לחייך הרבה בערב ההוא,ובלילה שאף אחד לא
ראה בכיתי על כל חיוך מזויף שהועלה על שפתי
״בן,למה יש כאן תמונה שלי?״נסיתי לנשום בין המילים
והחזרתי את עיני לתוך עיניו,הוא קפא,פעם ראשונה שראיתי
את בן חסר מילים הוא רק הביט עמוק לעיני והנשמה שלי
התפוצצה,לא יכולתי להחזיק את עצמי,הרגשתי שאם התשובות
לא יגיעו אני אתמוטט כאן,במדינה שונה,בסוף העולם,לבד...
׳מי זה בן?׳מי זה האדם שהכי אהבתי בעולם?׳
״למה יש פה תמונה שלי?״התקרבתי לעברו צעד,והוא עדין לא
זז,לא פצה את פיו,לא נשם נשימה ״בן מי אתה?תגידי לי!!!״
תפסתי בשתי זרועותיו ונסיתי לנענע אותו אבל לא הצלחתי
הוא חזק ממני,ומסיבי ממני בהרבה הוא רק לפת את זרועתי
בהתנגדות,ועצם את עיניו לרגע שהפסקתי בנסיונותי לנערו
״רגע ליני שניה״אנחה כבדה יצאה מפיו,יחד עם עיניו שנפתחו
״אתה חייב לחברה שלך תשובות״קולו של תאי הוסיף לאווירה
והבנתי שהסיבה שתאי לא מספט אותי עמוקה,מישהו כאן יודע
YOU ARE READING
My story.
Romance•הושלם•בחיים שלי הכל היה מושלם,נולדתי למשפחה שנתנה לי הכל,מעולם לא התאמצתי,מעולם לא חוויתי קושי גדול. השלישי באוקטובר הוא התאריך שבו השתנו חיי. אני לין גולדן וזה הסיפור שלי
