*העלילה תתחיל בפרק 5
"היי אמה, מה נשמע?" שמחתי לשמוע את קולו של רן מהטלפון, אחרי הכול מלא זמן לא נפגשנו...
"בסדר מה איתך? אני ממש מתגעגעת..." אמרתי בכנות
"גם אני, תאמת שרציתי לדבר איתך על משהו..." אמר באיטיות
"את יכולה לבוא?" הופתעתי מהשאלה שלו.
"אני בדרך".
------------------------------------------------------
נקודת המבט של רן:
נלחצתי. לא ידעתי מה לעשות... בעוד כמה דקות אמה תגיע לכאן!
מה אני יעשה?? אנחנו יוצאים כבר שנתיים!! איך אני יספר לה שאני....
נשמעה דפיקה בדלת וניגשתי מהר לפתוח.
נקודת מבט אמה:
הוא היה לחוץ, לחוץ מדי
לא ידעתי מה לעשות... לחבק אותו? להגיד לו שהכול בסדר?
במקום זה נשארתי קפואה במקום כשאמר: "אמה!!!" בהתרגשות, בניסיון להסתיר את החשש שלו, אולי מזה שלא נפגשנו מלא זמן ועכשיו זה מביך לדבר אחד עם השני.
נקודת מבט רן:
עלינו לחדר שלי ואני הרגשתי כאילו כל העולם הולך להתפוצץ עוד רגע
"מה הסיפור רן?" היא שאלה אותי בדאגה ולא ידעתי מה לענות...
אוקיי אז אני פשוט יגיד את זה... ישר ולעניין, בלי לעשות יותר מדי דרמות. הכול יהיה בסדר... היא לא תכעס... נכון?
"אז.. בזמן שהיית ביוון, קרו דברים... ובאמת שאם יכולתי לבטל אותם... יש מצב שהייתי עושה את זה..."
הסתכלתי לה בעיניים
היא נראתה שבורה מבפנים אבל נסתה להסתיר את זה "אוקיי..."
נקודת מבט אמה:
לא הבנתי מה ישלו. הוא אף פעם לא כזה דרמתי
"אני הומו" הוא לחש
"מה????????!!!" חשבתי שאני הולכת להתחרפן!
שנתיים!!! שנתיים שהוא מסתיר את זה ממני ככה?
אני הומו" הפעם הוא אמר את זה בקול יותר חזק.... כאילו הוא עצמו מנסה להבין מה זה אומר.
