התעוררתי פתאום לא ראיתי שחור
ראיתי רק לבן
קמתי
הסתכלתי
הסתובבתי
אבל לא ראיתי שום דבר
רק רקע לבן
בסוף החדר הייתה מראה
הסתכלתי במראה וראיתי את עצמי לבושה בלבן, מוזר היו לי בגדים שחורים ממקודם
הסתכלתי למטה
הרצפה הייתה שקופה
ראיתי שם מלא אנשים מתקבצים סביב אוטו גלידה אחד ולא הבנתי מה קורה שם
ראיתי שם את הנהג שדרס אותי
היה לו מבט מפוחד על הפנים
הוא הסתכל למטה על ילדה אחת ששכבה שם על הכביש
זאת הייתי אני
פתאום זה הכה בי! אני מתה!! מתה!!!
והכול בגלל רן ודן האידיוטים
----------------------------------------------------
נקודת מבט רן:
הסתכלתי מבעד לחלון וראיתי שם מהומה שנוצרה עם איזה אוטו גלידה אחד
יצאתי מהבית וניסיתי לראות מאחורי כל האנשים את מה שקרה שם
וכשסוף סוף הצלחתי לראות מה קרה, הייתי בהלם
לא האמנתי שזה באמת קרה
פתאום ראיתי את ליסה (אמא של אמה), סופיה (אחותה הקטנה של אמה) ואת אבי (אבא של אמה)
כולם היו עצובים עם דמעות בעיניים ולא יכולתי שלא לגשת אליהם ולשאול אם זה באמת נכון
כולם שמעו סירנות
משטרה ומגן דוד אדום
האנשים שבאו מהאבולנס אספו את אמה לאלונקה ולקחו אותה לטיפול נמרץ
המשפחה של אמה עלו גם הם על האמבולנס
הם אפילו לא הספיקו לראות שאני שם.
נקודת מבט אמה:
״הלו???? מישהו פה?!?!?!" צעקתי ושמעתי הד חזק אחרי המילים שלי
אף אחד לא היה שם
כלום
רק אני
פתאום נשמע בום חזק והגעתי למקום אחר
זה היה נראה כמו גן ירוק וגדול עם הרבה פרחים ועצים בכל מיני צבעים
זה היה יפה כל כך
ישבתי על ספסל שם
הכול היה נקי ומהמם כל כך
עד כדי כך שזה לא נראה אמיתי
פתאום נכנס מישהו לגן
גם הוא היה לבוש בלבן, בדיוק כמוני
הוא הסתכל עליי כמה דקות ואז התחיל ללכת לכיווני
היו לו פנים יפות - שיער מתולתל בצבע חום ועיניים כחולות
הוא אמר לי ״היי אמה, איך את מתרשמת מהמקום בינתיים?" הוא שאל אותי בחיוך
"איך אתה יודע איך קוראים לי?״ שאלתי אותו בפרצוף מופתע, מתעלמת מהשאלה שלו
"אסביר לך הכול אחר כך, אבל בינתיים רוצה סיור בגן עדן?"
