הגענו לטירה אדומה - שחורה, היא נראתה כמו של המכשפות מהאגדות ואני חייבת להודות שכן, קצת פחדתי אבל זה שברק היה שם איתי עזר לי באיזשהו מקום...
"בואי, נכנסים" הוא אמר ובגופי עברו צמרמורות והתחלתי להזיע.
בכניסה לטירה עמדו 2 שומרים שנראו מאוד דומים לשומרים שהיו בטירה הלבנה מאתמול, רק שלשומרים האלה היו קרניים אדומות ובמקום חרבות היו להם קלשונים.
הם הסתכלו עלינו ובחנו אותנו מכל הכיוונים והרגשתי סוג של אי-נוחות כזאתי, כשלעומתי ברק נראה רגוע לגמרי.
הם הכניסו אותנו לטירה. היו שם תמונות כהות ופרקט כהה שמאוד התאים לצבע האדום החזק של הקירות.
ברק לקח אותנו לחדר שנראה בדיוק כמו המשרד של אלוהים, רק שעכשיו הצבעים שהיו בחדר היו אדום ושחור.
נכנסנו לחדר.
ראיתי שם את אלוהים ועוד גבר אחד לבוש בשחור עם עניבה אדומה.
"שלום" אמר הגבר בביטחון
"שלום.." ברק ואני ענינו בהיסוס.
"אני שנירד- " הוא התחיל לדבר אבל אלוהים מיד עצרה אותו ואמרה: "זה שנירדון... אמה, את לא היית אמורה למות באותו היום" היא מיד עצרה והסתכלה על ברק "ואנשים שהגורל לא קבע להם את המוות.... הם.... לא שייכים."
"אוקיי...? אז מה זה אומר עליי?" שאלתי באי הבנה, מה זה קשור עכשיו בכלל?!
"זה אומר שמעכשיו את צריכה לשים לב למה שאת עושה!" המשיך שנירדון בכעס "ואז אם נחליט שאת מתאימה לשם״ הוא הפסיק והסתכל בגועל על אלוהים ועל ברק, " את תהיי שייכת לשם.... אותו הדבר לגבי הצד השני" את המילים האחרונות הוא אמר בחיוך רשע ואני לא ידעתי איך להגיב אז פשוט קפאתי. פתאום הרגשתי יד חזקה תופסת לי ביד בעדינות ומושכת אותי החוצה מהחדר - ואני נגררתי אחריה באי רצון... יש לי מלא שאלות.. "אבל חכו רגע!! לאן אתם הולכים??" שאלתי כשנגררתי במסדרון, אבל הם לא ענו, אני נגררתי משם והם כבר יצאו מהחדר.
