היינו בדרך למקום אחר (או יותר נכון מישהו אחר), הלכנו בערך חצי שעה על שביל ירוק, עשוי מלבנים ירוקות שהתאימו לכל העצים והפרחים בגן
"רגע, אז תן לי להבין - זה הגן עדן?!"
"חחחח לא!!" הוא צחק
"אבל אמרת מקודם-״ הוא הפסיק אותי באמצע
"זה היה כאילו הגן שמראה שהגעת לגן עדן...."
אה יופי אז אני באמת מתה... חשבתי לעצמי
"נו מה חשבת? אוטו גלידה דרס אותך לפני שעתיים בערך" הוא אמר
הסתכלתי עליו במבט מופתע ומוזר, יצא לי פרצוף כאילו הרגע ראיתי משהו מגעיל ממש...
"מה?" הוא שאל, כאילו שלא הבין למה בהיתי בו ככה
"שמעת את המחשבות שלי עכשיו או שדמיינתי?!??"
"כן למה?"
"איך עשית את זה?!" איזה בנאדם מוזר
נקודת המבט של ברק:
״שמעתי את זה" אמרתי לה בפרצוף כאילו אני עצוב
"אבל איך?" היא חייכה
היא כל כך יפה - יש לה עיניים ירוקות ים ושיער בלונדיני שטני
"לא מגלה. זה סוד, אבל אל תדאגי
כשתפגשי אותה היא תגיד לך בדיוק מה קורה פה"
שמתי לב שהיא לא מבינה על מי אנחנו מדברים בכלל - וטוב שכך, עוד מעט היא תגלה את זה בעצמה....
כמו כולנו.
