וויל סולאס היה בחור שקט, אתם יכולים אפילו לשאול אותו. הוא בחיים לא התעצבן או רב, בוודאי שלא נלחם. הוא היה תמיד רגוע, חכם ושליו, לעצבן אותו או לריב איתו היה בלתי אפשרי. לא היו לו אויבים, אך הוא גם לא הכיר יותר מדי אנשים. הוא היה מאד שקט. הוא הכיר רק כמה אנשים שאיתו בקולג׳ שבו הוא למד, קולג׳ לרפואה, ושם הוא היה בין המצטיינים. וויל היה פשוט נורמאלי, אולם ישנם האנשים שקראו לו יפה, הרי בכל זאת עורו השזוף, שיערו הבלונדיני ועיניו התכולות היו כל מה שכל בחורה חולמת עליו, אך וויל פשוט התעלם מזה. ואולם הוא לא היה לגמרי נורמאלי ורגיל. הוא לא היה "ישר". הוא לא היה סטרייט, הטרו. וויל סולאס היה בי-סקסואל, והוא מאז ומעולם נמשך יותר לבנים, וזו אחת הסיבות שכשבנות הסתכלו עליו הוא בדרך-כלל פשוט התעלם.
וכמו כל יום שישי הקולג׳ היה סגור, ו-וויל שמח על כל שניה נוספת של שינה, גם אם זה בעשר וחצי בבוקר, רק שבאותו היום דפיקות על דלת דירתו העירו אותו משנתו, ולא סתם דפיקות-בשעה שמונה בבוקר! הייתם מאמינים? כמובן שוויל לא פתח את הדלת, אך לצערו לאותם אנשים לא היו נימוסים רבים והם מיד התפרצו פנימה. הוא, כמובן, הופתע מהכניסה בעודם מקימים אותו ממיטתו ומושיבים אותו ליד השולחן (מה שנראה לוויל קצת מוזר כי בכל זאת הם האורחים והוא המארח).
"וויל סולאס, נכון?" אחד מהם אמר, גבוה, שרירי ובלונדיני, עם צלקת קטנה על שפתו, ממש לא הטעם של וויל.
וויל התחיל לבחון אותם. הם היו חמישה. הבלונדיני ההוא שדיבר, עוד אחד גבוה, שרירי מדי וקצת מפחיד לדעת וויל (אולי אפילו מאד מפחיד), אחד יחסית נמוך ביחס לשניים האחרים, בעל שיער שחור-כחלחל ועיניו ירוקות כאוקיינוס, אחת בגובהו של ירוק העיניים, עם שיער בלונדיני, גלי וארוך ועיניים אפורות, והאחרונה הייתה מאד נמוכה, לדעת וויל, בעלת שיער חום כהה מתולתל ועיניים בצבע זהב. למען האמת, אף אחד ואחת מהם לא היה הטעם של וויל.
"כן" וויל החליט לענות לו. "אני וויל. וויל סולאס. ומי אתם?" הוא שאל, בכל זאת רוצה לדעת מי החליט להכנס לביתו כל-כך מוקדם ולהעיר אותו משנתו.
"אני ג׳ייסון" הבלונדיני הציג את עצמו. "זה פרנק" הוא הצביע על השרירי המפחיד. "זה פרסי" הוא הצביע על ירוק העיניים. "זו אנבת׳" עכשיו על הבלונדינית. "וזו" הוא החווה בידו על זהובות העיניים, "הייזל. וכולנו חצויים."
♪♪♦♪♦♪♪♦♪♦♪♪♦♪♦♪♪
תודה לכל מי שקורא ויקרא את הסיפור ואת זה ואני מקווה שתהנו💘💛💚💙💜
YOU ARE READING
סולאנג׳לו או לא?
Fanfictionטוב, אז חשבתי לעצמי:'למה יש סיפורים שלוקחים מפורסמים, כמו bts, וכותבים להם סיפור חיים חדש? שכל מה שנשאר אותו הדבר מחברי להקה זה השם, המראה והשיפ שהכותב.ת אוהב.ת? והכי חשוב-למה יש סיפורים כאלה רק על מפורסמים?' אז החלטתי לכתוב סיפור, שהדבר היחיד שיהיה...
