פרק 18

564 44 130
                                    

'במחשבה לאחור, נחטפתי למחנה שבו היו קנטאור ואל; מלא אנשים, וגם דברים לא אנושיים, ניסו לרצוח אותי; הקראש שלי גיי ופייפר הולכת לרצוח אותי באישון לילה כי ברחתי לה. אז בסך-הכל, בשבועיים האחרונים, היה טוב או רע?' וויל חשב בזמן שהוא וניקו הלכו אל עבר הלא נודע, כלומר, אל עבר מחנה החצויים.

הם לא הלכו הרבה זמן עד עצירתם הראשונה, אחת שהחלה בצעקה מחרישת אוזניים.

"הי! וויל!" קול שוויל לא סבל צרח, להשערתו בערך כשני מטר מאחוריהם.

"מה אתה עושה פה?!" וויל שמע כעס בקול הסנובי והסתובב על צירו, מגלה את השיער החום של הנערה הנמוכה איתה הסתובב עד לפני זמן-מה.

"ולמה אתה איתו?!" גועל שולב בקול המעצבן, גועל שוויל לא יכל לסבול.

"למה שאני לא אהיה איתו? הוא עדיף על פניך." וויל ענה בקול רגוע, קול שלא תאם כלל להבעת פניו העצבנית.

"ההומו המכוער הזה עדיף על פני?!" פייפר אמרה לו בקול עצבני, אך לאחר-מכן סובבה את מבטה אל ניקו, מחייכת בהתגרות. "בוא וויל." היא אמרה והחלה ללכת, מפסיקה לאחר כשני צעדים כשהיא הבינה שוויל לא בא בעקבותיה.

"אתה עדיין נשאר איתו? למרות שאתה יודע שהוא הומו?" פייפר אמרה בגועל. "אתה לא מפחד מחיידקי גייז? מזה שגם אתה תהפוך להומו?" היא אמרה.

"אין סיכוי שאני אלך איתך במקום איתו, הומופובית מסריחה. את מגעילה. חוץ מזה, התקרבנו והוא הרבה יותר נחמד ממך. ולמה שאני אעדיף אותך על-פני הַחבר שלי? מטומטמת" ניקו הסתכל על וויל בעוד עיניו נפערות בהלם, אך וויל התעלם מכך. "ואני בי-סקסואל כבר ממקודם, אז כנראה שכבר נדבקת בחיידקי גייז, אכלת אותה." וויל סיים בעוד חיוך על פניו, נהנה מהמבט ההמום של פייפר. "בוא ניקו. אתה לא צריך להיות ליד אנשים רעים כמוה, בייב."

וויל אמר והסתובב, מוציא לשון לפייפר לפני-כן, והתחיל ללכת.

הוא לא עצר להסתובב אחרונית, אפילו לא בשביל לבדוק אם ניקו באמת הולך מאחוריו, לא רוצה שפייפר וניקו יבחינו בסומק שהיה לו.

ניקו רץ במהירות לאחר שיצא מההלם שהיה שרוי בו, ישירות לצד וויל. וויל הסיט את מבטו אל עבר ניקו וחייך, לא חושש שהשני יראה את הסומק כיוון שהוא כבר נעלם, אך נדהם לגלות את הפנים הסמוקות של השני.

"אתה… באמת בי-סקסואל?" ניקו שאל, מקווה לתשובה חיובית.

"כן, ואני גם מקווה שמה שאמרתי יהיה נכון." וויל ענה, לא בטוח שניקו יבין, אך כשהפרצוף של ניקו התלהט ונהיה אדום וויל הבין שניקו קלט את כוונתו.

"טוב, נדבר על זה… אבל תפנה אלי אתה!" ניקו הגיב והשתתק, נותן לשיחה להיות שקטה אך לא חושש ממבוכה כי הוא ידע שהיא לא תגיע.

"טוב, אל המחנה" וויל חצי צעק בחיוך, מסתכל על פני ניקו המחוייכות ומצביע לפנים.

סולאנג׳לו או לא?Where stories live. Discover now