"הוו קלייר זה כל כך יפייפה!!!"
ליסה קיפצה לה מצד לצד, בוהה במחזיק מפתחות קטן שקניתי לריילי עם הקדשה קטנה ממני. צורתו קטנה של גיטרה- עשוי זהב, כדי שלא יחליד, שנוצץ כשקרני השמש פוגעים בו. ריילי יכול לראות תפיסות אור שונות ולכן כל דבר שמנצנץ באור יכול להלהיב אותו ממש.
ליסה ואני מארגנות בביתי את ארוחת חג המולד שהקדמנו בשבועיים מראש בגלל שריילי עוזב עוד יומיים.
האמת שהרעיון הזה היה של ליסה ורון- הם התבאסו לא פחות מהעזיבה שלו, והחליטו לערוך מין חג מולד קטן מיוחד משלנו. הזמנו גם את אבא שלי ואת טום- המדריך שלו.
רון הלך כמובן לחפש אחר ה'עץ המושלם' כמו שליסה קוראת לזה. בגלל שדיי הקדמנו עם כל אווירת חג המולד, לא פשוט למצוא משהו טוב כרגע- אבל עם ליסה אי אפשר להתווכח. התחום שהיא הכי טובה בו זה לארגן מסיבות.
אבא נסע לקנות את כל המצרכים שצריך בזמן שאני מנסה לרסן קצת את ליסה- היא מהבוקר כבר עובדת על קישוט הבית, אני חושבת שחג המולד מעולם לא היה יפה יותר.
השעה חמש בערב, רון חזר עם העץ- ליסה התנפלה עליו בחיבוק -שטיפה גרם לי להתגעגע לריילי- מה שאישר בעצם את הכתרת העץ ל'מושלם'.
היא ורון קישטו אותו בזמן שעליתי למעלה לסדר את כל המתנות.
המון צעצועים וחבילות ממתקים לצ'רלי, לליסה פיתחתי תמונה שלי ושלה במסגרת מעץ שציירתי עליה במיוחד- עם כל מיני עיטורים יפייפים ועדינים שמאפיינים אותה, בנוסף לשני דובונים פרוותיים במיוחד- כמו שהיא אוהבת.
רון בוודאות יתלהב מפק"ל קפה שארוז בתוך תיק קומפקטי- התיק מעוטר גם הוא בציורים ומשפטים מצחיקים שלו. לאבא קניתי כל מיני זרעים ושתלים מיוחדים כדי שנוכל לשתול ביחד בגינה, עם כמה כלים ואדניות מיוחדות, כדי להפוך את קדמת החצר לאופטימית יותר- אפילו לטום קניתי מתנה קטנה, כ'מתנת' תודה על העזרה המדהימה ועל החברות שלו עם ריילי.
ריילי..
ריילי היה הכי קשה. כל פעם שחשבתי על מה לקנות לו, עלה הגעגוע המשוגע הזה שכל יום שעובר זו התזכורת לפרידה שלנו.
ביקשתי חריטה בכתב ברייל על המחזיק מפתחות- בתקווה נואשת לכך שלא טעיתי- המוכרת הכירה בדיוק למי אני עושה את זה ולכן דאגה לעצב במיוחד את המחזיק הזה.
כתבתי לו מכתב, כתבתי לו את כל מה שאני הולכת להגיד לו בפנים- בעיקר כי אני מפחדת שכתב הברייל שלי עדיין לא טוב מספיק. הייתי צריכה להשאיל את מכונת הברייל של ריילי בזמן שישן.
זה אומנם לא הרבה, אבל שנינו סיכמנו שאין צורך בשום דבר גדול.
"תפסיקיי להתחבא ובואי לעזור קופה!!" רון קרה לי מלמטה. בגיחוך משועשע ארגנו את הכול, ובשמונה נסעתי לריילי.
הוא בדיוק סיים לארוז את המזוודה האחרונה, המובילים כבר לקחו הכול לכן הבית שלו ריק לחלוטין.
זה הזוי. הזיכרון שלו כל כך מדהים שהוא יכל להגיד לי בדיוק איפה כל רהיט נמצא, באיזה צבע, חומר, צורה...
ועכשיו הכול נעלם. רק המיטה- שאתגעגע אליה מאוד- והדברים הבסיסיים של צ'רלי עדיין נשארו.
עזרתי לריילי בדממה לסגור את המזוודה, והתיישבנו במיטה באנחה מיואשת.
"קלייר..אני-" ידעתי מה הוא התחיל להגיד ולכן קטעתי אותו כמעט מיד.
אני לא רוצה לחשוב על העובדה שכל רגע הוא האחרון שלנו, לכן כל הדיבורים האלו מבחינתי נשמרים לסוף.
"בוא נצא להליכה עם צ'רלי, אני אספר לך בינתיים כמה ליסה הייתה מטורפת היום. אני לא יודעת לפעמים איך רון מכיל אותה." גיחכתי בשעשוע.
YOU ARE READING
אהובה - בעיניים עצומות.
Romance"הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."(הלן קלר). קְלֶייִר אוֹטוּם , חיה בעיירה שקטה ולא מוכרת בלב ארצות הברית. כל עולמה חרב, ברגע שהודיעו לה כי אחיה נהרג בתאונה צבאית. הסיפור מלווה במאבק הנפשי של נערה ב...
