My Bully - H.S Hebrew

פרק 8

אני שונאת את ההרגשה הזאת.

אני מרגישה את העיניים של הארי שורפות חורים דרכי. אני באמת לא מבינה מה הלך שם. הוא משנה מצבי רוח בשניות, עד שאני לא יכולה להתאים את הקצב שלי לשלו.

סוף סוף העזתי להסתכל עליו, וכמו שחשבתי, העיניים שלו מסתכלות ישר לתוך שלי.

עשיתי משהו לא בסדר?

הוא יושב קרוב אלינו מאוד, ככה שאני יודעת שהוא שמע והקשיב לכל מילה שלנו.

אני וג'וש דיברנו קצת במשך הטיסה אבל בזמן מסויים כבר שנינו התעייפנו מלדבר אז פשוט שמענו מוזיקה. הוא נחמד מאוד, הוא המתופף של הלהקה. הוא והארי חברים טובים, לפחות בשבילו, מסתבר שהארי לא כל כך ידידותי כלפי אנשים, ושוב - אני שמחה שזה לא רק אליי.

"את רוצה משהו לאכול?" הדיילת באה לכיוון שלי. ג'וש נרדם כבר, ואני לא יודעת אם להעיר אותו או לא.

"לא, תודה." אני גוועת ברעב, אבל אני כבר אוכל משהו במלון. היא הנהנה והלכה.

הארי הסתכל עליי, המבט שלו לא מובן.

בבטן שלי קרקרה, בוגדת במה שהרגע אמרתי.

"היא כן רוצה. תביאי לה את הפסטה." הוא דיבר בשמי?

אני פתאום זוכרת את הארוחת פסטה ששנינו עשינו אז, כשהיינו בכיתה ח'. הוא בישל לי איזה 3 סוגי פסטה עם רטבים שונים רק כי ירדתי עליו שהוא לא יודע לבשל כלום, והאגו שלו נפגע. כמו תמיד.

מעניין אם הוא זוכר את זה.

העיניים שלו התרחבו וראיתי משהו בעיניים שלו אבל זה מיד נעלם. מוזר.

"לא, אני בסדר תודה. אני לא רעבה." שיחררתי את הדיילת.

"היא כן. תביאי לה." הוא התווכח. הדיילת הסתכלה ביני לבינו, מנסה להחליט מה לעשות.

"למה את מחכה? לכי." הוא דרש ממנה.

אני כל פעם מחדש מתפלאת מאיך שהוא מדבר לאנשים, זה נורא.

"אולי תפסיק? מה הבעיה שלך?" לחשתי-צעקתי כדי שאף אחד לא ישמע.

"מה הבעיה שלי? את פאקינג גוועת ולא מודה בזה. את מרעיבה את עצמך או משהו?"

וואו. הוא פגע פה בנקודה רגישה. נכון, פעם הייתי מרעיבה את עצמי, אבל אז לא עמדתי בזה, אז הייתי אוכלת ומקיאה מיד. יש מצב שהוא יודע על זה? או זוכר?

לא. אין מצב. הוא אמר שהוא לא זוכר מי אני אפילו. אני לא יודעת עוד כמה זמן אפילו אני אמשיך עם המשחק הזה שלו, שאנחנו שני זרים.

"לא.. למה שאני אעשה את זה? אמרתי שאני לא רעבה!" הוא נראה מבולבל.

"פשוט תאכלי." הדיילת חזרה עם מגש והניחה אותו מולי.

הסתכלתי על המגש ולא עשיתי כלום. הסתכלתי על הארי והוא עשה תנועה עם הראש לעודד אותי לאכול. אני לא מאמינה עליו. הרגע הכרנו כביכול והוא חושב שהוא יכול להגיד לי מה לעשות?

אני צריכה רגע.

הסתובבתי לקחת בקבוק מים וכשחזרתי העיניים של הארי היו דבוקות לתחת שלי. אחלה יום לשים טייץ.

נתתי לו מבט.. "מה? אל תחמיאי לעצמך."

הלכתי לשירותים.