"מה אתה עושה פה?" שאלתי את הארי, שלא נראה כל כך שמח לראות אותי. או את נייל.
"אני מקווה שזה בסדר שהכנסתי אותו.." כריס נכנס מיד אחרי הארי, הפנים שלו אדומות.
"רציתי לדבר איתך. מה הוא עושה פה?" הארי ענה, ושאל.
"מה זה משנה?" שאלתי עייפה. אין לי אנרגיות לשיחה אינטנסיבית עם הארי, או יותר נכון - ריב.
"אני לא רוצה לדבר עכשיו, אני הולכת לישון. נייל אני אראה לך איפה החדר." התעלמתי מהארי והמשכתי ללכת במסדרון, מראה לנייל איפה החדר שלו.
"זה קצת קטן, אבל לפחות זה זמני," חייהתי והסתובבתי לנייל. אבל נייל לא עמד לידי.
"נייל?" שאלתי ויצאתי מהחדר.
הארי לחש לו משהו, ומיד אחר כך הטיח את הגוף שלו בקיר.
"הארי!" צעקתי והלכתי לעברם, מושכת את הידיים של הארי. "מה אתה עושה?" צעקתי עליו, עצבנית מזה שככה הוא מתנהג לאחד החברים הכי טובים שלו.
"עוד לא עברו יומיים!" הוא צעק על נייל והתעלם ממני. "ידעתי שאתה רוצה אותה," הארי צחק בשקט. "קצת סבלנות נייל." הוא אמר בציניות.
הוא איבד את זה לגמרי.
אני לא מסוגלת לראות את הפנים שלו עכשיו, אם אנחנו נדבר עכשיו אני פשוט הולכת להתפורר מול העיניים שלו.
"בוא," משכתי את היד של נייל והובלתי אותו לחדר.
"אני מצטערת.." התנצלתי בפניו, נכנסת יחד איתו לחדר.
"אין לך על מה להתנצל, הכל בסדר." הוא חייך בנימוס.
הוצאתי לו מגבת מהארון, והנחתי אותה על המיטה. "יש לך פה אמבטיה צמוד לחדר, אמורים להיות מים חמים אם אתה רוצה להתקלח. תרגיש חופשי ללכת למקרר או להכין משהו - לא אכפת לנו. תרגיש חופשי לגמרי,"
חייכתי אליו והוא הנהן. כל כך לא נעים לי עכשיו, הארי פשוט הורס את הכל. היה לנו יום כל כך נחמד שנגמר ככה רק בגלל הארי. הוא הורס את הכל.
יצאתי מהחדר בשקט, וקפצתי מהדמות שנשענה על הקיר מול הדלת.
"סיימת?" הוא שאל אותי בציניות.
"אתה סיימת? מה אמרת לו?" שאלתי אותו בחזרה, עייפה.
"מה עשית איתו היום? למה הוא ישן בבית שלך?" הארי שאל ללא סבלנות.
הלכתי לחדר שלי, הארי עוקב אחריי.
"הלכנו לתצוגה בגלריה. למה אתה משתגע מהכל?" אמרתי בסבלנות.
"את יודעת למה."
"למה? כי אתה חושב שאני אוכל לעשות איתו משהו? אני ממש לא כמוך." ירקתי את המילים, מתעצבנת.
"את ממש לא כמוני? בוגדת?" הוא צחק.
"אני בחיים שלי לא הייתי מסוגלת לעשות לך דבר כזה." מלמלתי, לא יציבה מספיק כדי לגעת שוב בנושא הזה. אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות. אני הולכת להישאר איתו אחרי מה שהוא עשה ואמר עליי?
"על איזה אחד מהדברים על מדברת?" הוא שאל, לא מושפע מהמילים בכלל.
"על זה שהלכת להשתכר בבר, או שנתת לבחורה לשבת עלייך ולנשק אותך, על זה שנתת להן לשכר אותך, על זה שהלכת לבית של אחת מהבחורות ושכבת איתה! על זה שדיברת עליי כאילו אני זבל," הקול שלי נשבר, והתיישבתי על המיטה.
"למה אתה לא עוצר אותי?" לא רציתי לדעת עוד כמה דברים קרו שאני לא מודעת אליהם.
"אני מצטער." הוא מלמל, אבל לא התכוון לזה.
"זה לא מספיק." מצמצתי את הדמעות שלי, ונתתי ללחיים שלי לספוג את הלחות.
"לא שכבתי איתה. עשינו כמה דברים..אבל לא שכבנו. התעוררתי אצלה ערום, אבל היא אמרה את זה בעצמה." דמיינתי את התמונה שבה הארי ישן במיטה של מישהי אחרת, ערום ונוגע במישהי אחרת. או יותר גרוע, נותן למישהי אחרת לגעת בו.
"אתה סיפרת להן את הכל, שהתעללת בי." בכיתי את המילים, הידיים שלי מכסות את הפנים שלי.
"ראיתי את הסרטון, אין לך מושג איך הגבתי כשראיתי אותו," הקול שלי רועד. "חזרתי לתיכון." הלילה הזה היה גיהינום, פשוטו כמשמעו.
"הייתי שיכור."
"תקח אחריות על המעשים שלך, תפסיק לתרץ כל דבר." התייפחתי וקפאתי מתחת למגע שלו.
"אין לי תירוצים." הוא נאנח, ושפשף את הברך שלי.
"אל תגע בי," הזזתי את היד שלו, ולרגע ראיתי רגש בעיניים שלו. הוא היה כל כך אדיש עד עכשיו, למה הוא מתאמץ עכשיו?
"אני באמת מצטער." הוא חזר על המילים שלו כמו תוכי. נשכתי את השפה שלי, מתרכזת.
"איך אני יודעת שזה לא יקרה שוב? אם תחזור לאיך שהיית פעם?" גמגמתי קצת, מועדת על המילים.
הוא לא ענה, הוא ישב והסתכל על הרצפה כאילו שהוא לא שמע אותי.
הבכי שלי לא נפסק, והרגשתי את הראש שלי מסתובב. עוד לא התגברתי על מה שהוא עשה, אם זה יקרה שוב, איך אני אגיב?
"אני רוצה שזה ייפסק." פלטתי החוצה, הכאב שלי מדבר.
אמנם לא היינו ביחד המון זמן, אבל ההשפעה שנופלת עליי מהמעשים שלו ענקית.
"שמה ייפסק?" הוא הסתכל אל תוך העיניים הלחות שלי.
"הכל, אני לא רוצה שנהיה ביחד יותר. אני רוצה שניפרד, שפשוט נפסיק את הקשר הזה."
YOU ARE READING
My Bully - H.S Hebrew
Fanfictionכנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..
