My Bully - H.S Hebrew

פרק 64

הברכיים שלי פגעו ברצפת השירותים, והאצבעות שלי החזיקו את השיער שלי מליפול בזמן שהקאתי אל תוך האסלה.

החומצה המגעילה נורתה מהגרון שלי ישר אל תוך האסלה, והברכיים שלי רעדו בזמן שניסיתי להחזיק את עצמי בכל שנייה עד שהסיוט הזה ייגמר. לצערי עבר השלב הכיף של הערב והגיע השלב הנורא הזה שבו אני מתרוקנת מהכל. מהאלכוהול, הסמים, וכל זבל אחר שערבבתי עם הכל.

לאחר שתי דקות אני על הרגליים, אוספת את השיער לקוקו גבוה ושוטפת את הפנים.

צחצחתי את השיניים והורדתי את הבגדים ומיד אחר כך נכנסתי למקלחת קצרה.

הראש שלי הלם הכאב, והרגשתי את העולם מסתובב סביבי. נשענתי על הקיר בכדי לקבל קצת שיווי משקל, ונשמתי בכבדות ובאיטיות. המצב שלי מתדרדר מרגע לרגע. אני מרגישה את עצמי נהיית חולה כל הזמן יותר ויותר.

יצאתי מהמקלחת בזהירות ועטפתי מסביבי מגבת גדולה והלכתי ישר לחדר שלי כדי להחליף בגדים.

כריס כל כך חסר לי. אני רואה אותו כל יום, הוא חי איתי, אבל הוא פשוט לא נמצא איתי כאן.

אני חוסמת אותו כל פעם שהוא מנסה לדבר אליי, אני מתעלמת ונועלת את עצמי בחדר. אני מרגישה כל כך לבד, אבל זה רק בגלל שאני מבודדת את עצמי.

אם לא הייתי מבודדת את עצמי מאחרים לא הייתי לי את ההזדמנות לברוח מהמציאות בעזרת הדברים שאני חייבת.

הפלאפון שלי צלצל, וכאב הראש שלי התגבר. אני הולכת להקיא שוב.

הרמתי את הפלאפון כדי להסתכל עליו, הארי מתקשר. אני חייבת לענות לו, אם אני לא אענה לו הוא יחשוב שמשהו קרה והוא יבוא לכאן. זה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה.

"הלו?" עניתי בקול הכי חזק שיכלתי לזייף.

"היי רוז. מה נשמע?" הוא גם אילץ קול חזק.

"בסדר ישנתי המון זמן.. עכשיו התעוררתי." שיקרתי.

"איך את מרגישה?" הוא שאל, הקול שלו לא חזק כמו שהוא נשמע בהתחלה.

"מעולה." עניתי ביובש.

"זה מעולה.. א-את רוצה להיפגש אולי?" ידעתי שהוא ישאל את זה. הוא רוצה לפקח עליי מקרוב, לראות שאני לא נוגעת בשטויות שבעצם מצילות את החיים שלי כרגע.

"ממש לא. אני לא צריכה בייביסיטר. לא נגעתי באלכוהול ובסמים מאז השיחה שלנו לפני חודשיים. הכל השתנה, אני מרגישה מעולה. אתה צריך להתחיל לשחרר." שיקרתי שוב בזמן שפיזרתי את האבקה הלבנה על השולחן, וסידרתי אותה בשורות מסודרות ונקיות.

"אני מאמין לך. א-אבל-" "יופי. אני צריכה לזוז." השורות של האבקה הלבנה פיתו אותי לנתק את השיחה.

"רגע! אני מתגעגע אלייך. א-אפשר א-אולי סת-תם להיפגש?" הוא גמגם בלחץ. עצמתי את העיניים בחוזקה, מנסה להיפטר מההרגשה שגורמת לדמעות לברוח מהעיניים שלי.

אני צריכה אותו פה איתי, שיעצור אותי לפני שאני אעשה משהו שטותי שיהרוס אותי לגמרי.

הוא הרס אותי לגמרי.

"אני באמת צריכה ללכת." ניתקתי את השיחה וזרקתי את הפלאפון על הרצפה. ניגבתי את הדמעות בכוח וצפיתי בשורות האבקה הלבנה נעלמות אחת אחרי השנייה אל תוך האף שלי.

נקודת המבט של הארי סטיילס:

המוח שלי ריק. אני לא יכול להכריח אותה להיפגש איתי אבל אני הולך לאבד את השפיות שלי.

אני צריך לשמוח. היא התרחקה מכל הדברים שהיא הבטיחה שהיא תתרחק מהם, ואני לצערי נאלץ לסמוך על כריס שירחיק אותה מהשתייה והסמים.

האייפון רעד באחיזה הרועדת שלי, והתקשרתי לאחת הסוכנות שלי.

"סוכנות מו-" "מייגן. תסדרי לי טיסה להיום בערב אני חוזר הביתה. תשלחי לי את הכל באימייל." ניתקתי את השיחה והנחתי את הפלאפון לידי.

נשענתי לאחור על הספה, ועצמתי את העיניים. הרגשתי את הפלאפון רוטט על הספה, מסמן לי שמייגן שלחה לי הפרטים על הטיסה.

העסקה שלי ושל רוז נגמרה. היא נגמלה. אני מניח שהתפילות שלי נענו.. ואני צריך לחזור לאנגליה כמו שהבטחתי לה.