"איך את מרגישה?" הארי הביא לי כוס מים, ולגמתי ממנה לאט.
"לא יודעת. יש לי כאב ראש, אבל הבטן הורגת אותי." הוא הסתכל עליי עם עיניים דואגות.
"אני יודע.. גם אותי, אני מרגיש כמו חרא. זה רק כי שתינו הרבה, בואי ניכנס למיטה."
הנהנתי, "אוקיי זה רעיון טוב," הרגשתי דקירה בבטן, אחזתי מהר בחולצה של הארי והחלקתי על הברכיים.
"מה קרה?" התקרבתי לאסלה, ורוקנתי את כל האלכוהול שנמצא בגוף שלי אל תוך האסלה.
"זה בסדר, זה טוב." הארי מלמל ואסף את השיער שלי לאחור בגומייה.
הסתכלתי על החומצה בכל הצבעים של השתייה ששתיתי, והשתעלתי משהו אדום החוצה.
"הארי?" שאלתי אותו, וראיתי שהוא במטבח ממלא כוס מים.
דם המשיך לצאת ממני, ונכנסתי לפאניקה, דמעות לא רצויות זולגות על הלחיים שלי, והמשכתי להשתעל דם.
"הארי!" צעקתי ושמעתי אותו רץ ישר אליי.
"מה קרה?" הוא הסתכל לאסלה, "למה את מקיאה דם? תסתכלי עליי." הוא החזיק את הראש שלי בידיים שלו, והראש שלי הסתובב.
"שיט," הוא מלמל לעצמו, והראייה שלי הטשטשה.
"את חיוורת, לקחת את הכדורים שלך?" הוא לחץ עליי לענות, "רוז, תדברי איתי." הוא שפשף את היד שלו במעלה הגב שלי, וניסה להרגיע אותי.
"רוזליה," הארי ניסה להישמע רגוע.
"אני.. אני לא מרגישה טוב." עניתי, שנייה לפני שהכל נהפך לשחור.
***
העפעפיים שלי מצמצו לאט, עד שהם נפתחו לגמרי.
שכבתי על הגב שלי, וראיתי שאני נמצאת בחדר שלי ושל הארי במלון.
"איך את מרגישה?" הקול העמוק של הארי דיבר, וראיתי אותו יושב בקצה המיטה.
"בסדר.. יש לך מושג מה קרה לי?"
"את כל כך סתומה רוזליה," הוא צחק ונשכב ליד הגוף השוכב שלי.
"את שתית אתמול המון אלכוהול מיד אחרי שבלעת את הכדורים שלך, את במזל חיה את יודעת? אנשים מתאבדים עם אלכוהול וכדורים," הוא הניד בראשו.
אני כל כך מטומטמת, זה היה חסר אחריות מדי. הייתי צריכה לחכות לפני שנטלתי את הכדורים, כמו בלילה ששתיתי בו עם נייל. לקחתי את הכדורים שעות לפני שהלכתי לישון.
"גרמת לי להתקף לב," הוא המשיך לדבר.
"לא זזתי מהתנוחה הזאת מאז שהרופא הלך בשלוש לפנות בוקר. את לא נורמלית." הוא העביר את האצבעות הדקות שלו בשיער הרך שלו.
"סליחה.. שכחתי מזה לגמרי. אני באמת סתומה." צחקתי, מסכימה איתו.
"הממ.."'הוא המהמם, ומשך את הגוף שלי אליו.
הסתובבתי, הגב שלי צמוד לחזה שלו בתנוחת כפיות.
"מתי כבר זאין ישים עלייך רוזי," הוא נאנח, אבל אני מרגישה את החיוך שלו.
"אין לי מושג. לא אכפת לו נכון?" שאלתי בשקט.
"אני חושב שהוא עם הזנזונת ההיא,"
"היא באמת זנזונת אה?" שמחתי שאני לא היחידה שחושבת ככה.
"אכן," הרגשתי את הראש שלו מהנהן.
"אולי נ-" "בוקר טוב!" הדלתות נפתחו, וכולם נכנסו לחדר השינה.
"אוי לא," מלמלתי ונכנסתי מתחת לשמיכה.
"אוי כן!" נייל צחק, וכולם קפצו על המיטה.
"איך את מרגישה רוז? השתיינית הרוסיה שלנו," ליאם צחק.
"היי! כולכם שתיתם כמוני!" הגנתי על עצמי, ופניתי מקום במיטה.
"את הפורעת היחידה מבנינו," קייט קרצה ושברה חיוך.
"חיה על הקצה ממש." זאין צחק, ושמחתי לראות שהוא לא מלווה במוטציה.
"באנו לבדוק מה איתך, את רעבה? רוצה משהו לשתות?" קייט חייכה.
"או שא-"
"היא הרגע התעוררה תנו לה לנשום." הארי הושיב אותי עליו, וכיסה אותנו בשמיכה.
"איכס איכס איכס נכנסנו באמצע אקשן בחדר השינה!" מייסי צווחה ויצאה מהחדר.
"אחי תלבש תחתונים," נייל העיר לו, ויצא אחריה מהחדר.
כולם יצאו מהחדר, ונשענתי לאחור על הארי.
"הם חולי נפש, אני לא יכולה." נאנחתי בדרמטיות.
"הם נדבקו במחלות הנפש שלך רוזי."
YOU ARE READING
My Bully - H.S Hebrew
Fanficכנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..
