קייסי התנתקה ממנו, חיוך גדול על הפנים שלה.
הארי אילץ חיוך, אבל ידעתי שהוא כועס. ידעתי שהוא הולך לכעוס עליי.
"טוב, אז רוז סיפרה לי, אל תדאג." היא קרצה לו, והוא הסתכל עליי. חיוור, עם עיניים מתרחבות. אני בטוחה שהפנים שלי נראות בדיוק אותו דבר, המומה שהיא פתחה את הפה שלה על הנושא הזה.
"סיפרה מה?" הקול העמוק שלו הדהד בחדר.
"שאתם לא באמת ביחד. שזה ליחסי ציבור." הלב שלי שקע, חום מתפזר בגוף שלי.
הוא הנהן לאט, העיניים שלו לא זזות ממני למרות שקייסי מדברת איתו.
"מה עוד רוז אמרה?" הוא עכשיו הסיט את העיניים ממני ישר לקייסי.
"שאין ביניכם כלום. היא לא מרגישה אלייך כלום," היא חייכה, משקרת. "ואתה לא מרגיש אליה כלום גם, נכון?" היא חייכה אליו.
הוא חייך בחזרה, חיוך שטני. "טוב, עכשיו כבר לא." הוא צחק באילוץ, קייסי יחד איתו.
הארי בבקשה תפסיק לדבר.
"מעולה!" היא צחקקה בטון גבוה מהרגיל. "אנחנו צריכים להתעדכן טיפה, שנצא לארוחת בוקר?"
הוא נתן לי מבט אחרון, לא שמח, ויצא אחריה מהחדר.
מה לעזאזל עשיתי?
***
כבר עברה שעה וחצי, והמחשבות שלי עדיין רצות. אני שונאת את ההרגשה הזאת שלא עזבה אותי מאז שקייסי דרכה בחדר המלון הזה.
אני מכירה את ההרגשה, ואני לא יכולה לסבול אותה.
קנאה.
לאן הארי לקח את קייסי?
סידרתי את כל החדר, הוצאתי את הבגדים שלי מהמזוודה וקיפלתי אותם בחזרה למקום שלהם.
התקלחתי פעמיים, סידרתי את המצעים ואת המיטה כולה.
שכבתי על המיטה, הפלאפון ביד שלי גולשת באינסטגרם.
אהבתי להסתכל בתגובות השליליות שקיבלתי, ידעתי שכל אחת ואחת נכונה.
הפלאפון שלי צלצל, ליאם מתקשר אליי.
"הלו?"
"היי רוזי, מה נשמע?"
"בסדר איך אתה?" עניתי בנימוס. זה טיפה מוזר שהוא מתקשר אליי עכשיו.
"אני בסדר.. רציתי לראות מה איתכם, אם הכל בסדר. לא דיברנו הרבה זמן, ואני לא מצליח לתפוס את הארי בפלאפון. ראינו את התמונות שלכם מחוץ לסטארבקס..הייתם נראים לא הכי טוב."
YOU ARE READING
My Bully - H.S Hebrew
Fiksi Penggemarכנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..
