תמונה של קייסי בצד → או למעלה ↑ למי שפלאפון.
________________________
"זה מוגזם מדי," אמרתי ברגע שנכנסנו למסעדה.
מסעדה ענקית, עם נוף מגובה מטורף. הנושא חשוך, הכל מודרני.
הובילו אותנו לשולחן עגול, מפה לבנה מכסה אותו. דלי קרח, עם שני בקבוקי יין על השולחן, וצלחות עם שלושה מזלגות בצדם.
שיט, אני בקושי יודעת לאכול עם מזלג אחד, שאני אוכל עם שלושה?
"זה לא, זה מעולה." הוא חייך, והושיב את שנינו.
הגישו לנו את התפריטים המהודרים, יותר משלושים עמודים, עם תמונות של כל מנה.
"אין לי מושג מה להזמין. הכל פה כל כך יקר.." מלמלתי, ללא צל של מושג מהי כל ארוחה.
"תזמיני מה שאת רוצה, ואם לא תאהבי תוכלי להזמין משהו אחר."
הנהנתי, בוחרת במנה הכי פחות יקרה.
אני יודעת שהוא ישלם על זה, ולא נעים לי לקנות במסעדה כל כך יקרה, כי הוא משלם על כל בילוי אחר שלנו.
בחרתי במנה שאני מכירה ואוהבת. המלצרית הגיעה, אוספת את ההזמנות שלנו.
הוא הסתכל עליי, מרים את הגבות. "רביולי שמנת פטריות גבינה?"
"כן, בעיה?" אתגרתי אותו, למרות שהוא כבר מאותגר (שכלית- אתן אמרתן לא אני).
"את כזאת מוזרה," העיניים שלו נפלו לרצפה והוא חייך.
האוכל הגיע, הצלחת שלי מפוארת ממה שחשבתי.
הרביולי שלי מסודר בצורה מעגלית, באמצע הרוטב, עם אבקת גבינה מפוזרת על הכל.
עלי תרד וחתיכת עגבניית שרי נחים על כל הארוחה עצמה.
"סיימת לרייר?" הוא הרים את הסכין והמזלג שלו.
"רגע!" עצרתי לפני שהוא הספיק לחתוך את הסטייק העבה שלו.
הוצאתי את הפלאפון, מצלמת את האוכל הטעים שלנו, ישר לאינסטגרם, מתייגת את הארי בצלחת שלו.
"בתיאבון," הוא הקפיץ חתיכה לפה שלו.
להפתעתי, אף מעריצ/ה לא ניגשה אלינו, הערב עבר חלק ומצחיק.
"אתה יודע, אנחנו צריכים לבוא לפה יותר." נהניתי מהשקט.
"את ראית את המחירים פה?"
לפני שהספקתי להרגיש רע על עוד שני בקבוקי המים שהזמנתי, הוא הניח יד על הברך שלי.
"אני צוחק, תהני מהאוכל שלך. אולי נבוא לפה אפילו מחר," הוא הבטיח עם חיוך.
YOU ARE READING
My Bully - H.S Hebrew
Fanfictionכנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..
