"וואו," העיניים שלי התרחבו בתדהמה.
האריה הגדול ביותר פתח את הפה שלו, מראה אותו לכולנו.
הלביאה עברה מול הזכוכית, מרימה את הגור שלה מהעור של העורף שלו עם השיניים.
"תראה איך היא מרימה אותו! זה נראה כואב," התרגשתי לראות את האריות שותים מהאגם המזוייף שלהם, ואת הגורים הקטנים רצים בין הבוגרים יותר.
הארי צחק, והסתכלתי עליו, העיניים שלו עליי.
"תראה," הצבעתי על הזכוכית הקרה.
"אני רואה רוז," היד שלו התגנבה מסביב למתניים שלי.
המשכנו ללכת, וראינו את הנמרים, את הפרדים, ומיד אחר כך את הסוסים. עברנו את הפילים, וכמובן שהארי שאל את האחראים אם אנחנו יכולים לרכב עליהם.
למזלי הרב, הם אמרו לא.
האייפון של הארי רטט, והוא ענה מיד.
"מה," הוא שאל.
"בגן חיות... כי רצינו." הוא דיבר.
"לא, אנחנו רוצים להיות לבד- אל תביאו לפה," הוא הפסיק לדבר, מקשיב לצד השני של השיחה.
"טוב." הוא ניתק את השיחה, והסתכל עליי.
"סוזן. היא רצתה לדעת איפה אנחנו, באים לפה מאבטחים." הוא נאנח.
הנהנתי, הכתפיים שלי נופלות.
ברגע שהם יגיעו לפה, אנשים יתחילו להסתכל ולהתאסף. בינתיים בקושי אנשים זיהו את הארי, ואם המאבטחים יגיעו כולם ירצו לדעת על מי שומרים.
רציתי להיות רק עם הארי.
האצבעות שלו החזיקו את הסנטר שלי, מטות את הפנים שלי כלפי מעלה להסתכל עליו.
"רציתי להיות איתך לבד. יהיו לנו עוד הזדמנויות." הוא חייך, ומשך בכתפיו. השפתיים שלו נופלות כדי להיפגש עם שלי.
חייכתי, והתנתקנו מהנשיקה הקצרה.
זה פשוט מוזר להתנשק בלי הוראה, אבל גם היום בבוקר התנשקנו בלי שאמרו לנו.
ותנו לי להגיד לכם, שזה הרבה יותר טוב מנשיקה מתוכננת.
"את רעבה?" הוא שילב את האצבעות שלנו.
"כן,"
"למה לא אמרת לי?" הוא דקר את הצד שלי עם האצבע שלו, והתחמקתי ממנו.
הלכנו לאחד מהמזנונים המהירים, והתיישבתי ליד השולחן בזמן שהארי קנה לנו אוכל.
הפלאפון שלי צלצל, והסתכלתי על המתקשר.
אשלי.
אמא שלי מתקשרת אליי? לא דיברנו כל כך הרבה זמן. מה היא רוצה ממני?
"הלו?" עניתי בהיסוס.
YOU ARE READING
My Bully - H.S Hebrew
Fanfictionכנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..
