הארי זרק את השקיות למקרר, והלך לאמבטיה.
ישבתי על המיטה, והדלקתי את הטלוויזיה, מחכה שהארי ייצא מהמקלחת.
הדלת נפתחה אחרי עשר דקות, והארי יצא עם מגבת עטופה מסביב למתניים שלו.
החזה שלו רטוב, והקעקועים שלו בתצוגה מלאה. המים טפטפו לקו הV שלו, ישר אל מתחת למגבת.
הנדתי בראשי, וקמתי להיכנס למקלחת.
ברגע שהמים היו חמים מספיק, קילפתי מעליי את הבגדים ודרכתי בתוך מקלחת השיש הגדולה, מעבירה יד בשיער שלי, ונאנחת.
הוא לא מדבר איתי.
אני לא יודעת מה עשיתי, אבל ברגע שיצאנו מהפגישה הזאת הוא התחיל לדבר אליי בקרירות, באדישות, ועכשיו הוא בכלל לא מדבר איתי.
לא שניסיתי לדבר איתו, אבל אני יודעת שהוא פשוט ישיב בתשובה קצרה, או לא יענה בכלל.
עמדתי מתחת לזרם המים, וחפפתי את השיער שלי בפעם השנייה.
המשכתי לעמוד שם כמה זמן, עד שהרגשתי את המים מתקררים, ונקפאים.
קפצתי מהמקלחת, שוב מנסה להבין אם עשיתי משהו לא בסדר. הרצתי את היום הזה בראש שלי, מנסה להבין במה לעזאזל טעיתי.
משכתי טרנינג צמוד, וחולצת פיג'מה מעליי, וסירקתי לאט את השיער.
הראש שלי קילומטרים מפה.
צחצחתי שיניים, ויצאתי לחדר, האור מכובה.
הארי שכב במיטה, הגב שלו פונה לצד ההפוך מהצד שלי במיטה.
תליתי את המגבת, והתיישבתי על המיטה.
ראיתי את החולצה של הארי מקופלת על הצד שלי, ופתחתי אותה.
הוא רצה שאני שוב אלבש את החולצה שלו?
הלכתי לשירותים, החולצה ביד שלי, ולבשתי אותה.
ריח הגוף שלו בנוסף לבושם שלו התלבש עליי, וחיוך התפזר על השפתיים שלי.
בחיים לא יימאס לי מזה.
נכנסתי בחזרה למיטה, מחכה שהארי ימשוך את היד שלי, ויניח את הראש שלי על החזה שלו.
אבל זה פשוט לא קרה.
***
קמתי למיטה ריקה.
התיישבתי על המיטה, משפשפת את העייפות מהעיניים שלי. פתחתי את הפלאפון שלי, ישר לאינסטגרם. 60 אלף עוקבים. זה נורמלי?
קיבלתי הודעה, ופתחתי אותה מיד.
סוזן: סטארבקס, עוד ארבעים דקות. תצייצו סלפי בדקות הקרובות.
גלגלתי את עיניים, זה אפילו חוקי שהיא תגיד לנו מה לעשות בחשבונות שלנו?
בטח שזה אפשרי, אני חתמתי על זה.
הם יכולים לפרסם בשמי דברים, מהחשבון האישי שלי.
הארי: אנחנו עייפים אין לנו כוח.
סוזן: יש לכם עוד 35 דקות. תצטלמו עכשיו.
הייתי מצטלמת איתו, אם הייתי יודעת איפה הוא.
קמתי לשירותים, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים, מועדת לכיוון המטבח.
הכנתי קפה, ולקחתי שתי עוגיות שוקולד צ'יפס על צלחת קטנה.
הארי שכב על הספה, הטלוויזיה דולקת, תשומת הלב שלו על אייפון הזהב שלו.
הנחתי את הקפה והעוגיות על שולחן הקפה, והסתכלתי על הטלוויזיה.
הארי הסתכל עליי, והסתכלתי עליו בחזרה.
"אנחנו צריכים להצטלם." מלמלתי, לא יודעת מה תהיה התגובה שלו.
הוא הנהן, מסמן לי לשבת לידו על הספה.
קמתי מהספה שעליה ישבתי, והתיישבתי לידו. הוא פתח את המצלמה הקדמית שלו, "את רוצה אפקט?"
"לא, נצטלם ברגילה." הוא כיוון את היד שלו, שנינו עם חיוכים מאולצים, וצילם את התמונה עם קליק קטן.
"אני אשלח לך אותה." הסתכלתי על הפלאפון שלי, ושמעתי עוד קליק.
"צילמת אותי?" קליק.
הסתכלתי על המסך שלו, הוא מוציא לשון, קליק. הוא צילם אותה בזמן שדיברתי.
"תמחק את זה!"
"לא," הוא חייך, אליי והחזיק את האייפון מעל לראש שלו, מחוץ להישג היד שלו.
קמתי מהספה, לגנוב לו אותו, הוא הוא קם יחד איתי, ונעמד מולי, הגובה שלו יתרון עליי.
"בבקשה?" הוא חייך, והניד בראשו.
השיער שלו נפל על הפנים שלו, ומבלי לחשוב הברשתי אותו בחזרה למעלה, הפנים של הארי מתרככות.
"תמחק את התמונה?" הפלתי את היד לחזה שלו, והוא לקח צעד קדימה, מתקרב אליי.
הוא הניד בראש שלו שוב, לאט יותר, החיוך נשאר על השפתיים שלו.
התקרבתי אליו בצעד אמיץ, והנחתי את הראש שלי על החזה שלו, הידיים שלו אוטומטית נעטפות מסביב למתניים שלי.
"הממ," הוא המהם, היד שלי מחליקה מאחורי הגב שלי.
לחצתי נשיקה עדינה על קול הלסת שלו, הידיים שלו מרפות ממני קצת.
חטפתי את האייפון מהיד שלו, ורצתי מסביב לספה.
"היי!" הוא צעק, ורץ אחריי, אני רצה לקצה השני של הספה.
"את במילא לא יודעת את הסיסמה," הוא חייך חיוך שחצן.
הכנסתי את הקוד 2405 והמסך נפתח.
הסתכלתי עליו כשהוא שמע את הצליל שמסמל על פתיחת האייפון. הפנים שלו אדומות.
אני במסך האייפון.
תמונה שלי יושבת על הספה במלון הקודם שלנו, גולגול מרושל על הראש שלי, ונושכת את השפה שלי בריכוז כשהסתכלתי על הטלוויזיה.
האייפון נתלש מהאחיזה שלי, והוא לקח צעד אחורה.
YOU ARE READING
My Bully - H.S Hebrew
Fanfictionכנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..
