כריסי מעד אל תוך הבית, הפנים שלו מעידות על כמה שהוא מותש.
"היי," הוא חייך וזרק את העניבה הצבעונית שלו על הרצפה.
"היי," חיקיתי אותו עם חיוך.
"היה לי יום פשוט נורא," הוא נאנח ונפל על הספה לידי. "בהתחלה לידיה שברה את מכונת הקפה, אז ביקשתי ממנה שתקנה לי אחד. היא קנתה לי קפה אגוזים! מי שותה קפה אגוזים?!" הוא התעצבן, מושך בשיער שלו.
"אתה היית שותה קפה אגוזים." הזכרתי לו.
"שקט, אני מדבר." הוא מלמל, ממצמץ בכבדות. וואו, הוא ממש עייף.
"ואז אחרי שריססתי את כל המשרד בקפה, הלכתי לפגישה השבועית וכמובן ששכחתי את התיקייה שלי בבית. דניאל כמעט פתחה לי את הראש. פשוט יום נורא." הוא שם את הראש שלו על הרגליים שלי ונשכב על הספה.
"תזכיר לי מה זאת עבודה?" צחקתי ושוב הפעלתי את הסרט.
"לצאת עם הארי סטיילס," הוא עקץ אותי.
אאוצ'.
משכתי בשיער שלו והוא נאנק מצחוק.
"מה קורה איתך באמת?" הוא שאל ברצינות, מפסיק לצחוק.
"תמשיך לראות את רג'ינה ג'ורג' משמינה, אתה אוהב את החלק הזה." הצבעתי על המסך.
"רוזי," הוא התלונן ועצר את הסרט.
"מה?"
"איך את?" הוא התעניין.
"איך אני? בסדר." עניתי ביובש, רוצה להמשיך לראות את הסרט. עשיתי מספיק שיחות נפש עם עצמי מאז, והגעתי למסקנות בעצמי.
"אני רציני."
"גם אני. הייתי דפוקה, מי הדפוק שחוזר לבן אדם שכמעט הרס לו את החיים? עזוב חוזר, מי אוהב בן אדם שהתעלל בו בכל הזדמנות שהייתה לו?" נשמתי עמוק.
"אני. כי אני מטומטמת. אני לא הולכת לשרוף עוד שנייה על זה, זה נגמר ואין לי כוח יותר לחזור למעגל העצוב הזה, זאת אשמתי שבכלל נתתי לו את האופציה לפגוע בי. אני אהבתי אותו כל החיים שלי, ואני יודעת שעמוק בפנים ידעתי שיש את האפשרות הזאת שאני שוב אפגע כל כך חזק. וזה קרה." נתתי לו את הנאום שבניתי לעצמי אתמול במקלחת.
"שום דבר מזה לא אשמתך. אהבה זה בלתי נמנע, במיוחד לא עם הארי סטיילס."
"מה זאת אומרת במיוחד לא עם הארי סטיילס?"
"את ראית את הבן אדם?" גלגלתי את העיניים שלי. כריס סוגד ליופי שלו משום מה, אבל הוא לא מכיר אותו כמו שאני מכירה אותו.
אם הוא היה מכיר אותו כמו שאני מכירה אותו הוא היה סוגד לו עוד יותר, בגלל שהאופי שלו הרבה יותר טוב מהיופי. אבל הוא עשה טעות ענקית, ועכשיו שנינו משלמים עליה עכשיו. טוב לפחות לא אני, יותר.
"והשפתיים האלה, אלוהים איך יכלת לעמ-" "די!" הפסקתי אותו באמצע המשפט, כועסת על עצמי בגלל שאני יודעת כמה אני מתגעגעת אל השפתיים שלו. ואליו.
"אני מצטער," הוא חייך חיוך תמים.
"אני רק אומר.. שזה בלתי נמנע.את הכרת ואהבת אותו מתחילת החיים שלך עד עכשיו, זאת אשמתו שהוא חתיכת זין והרס את כל מה שהיה ביניכם. אל תקחי שום אשמה על עצמך, את לא עשית שום דבר לא בסדר."
הנהנתי, נותנת למילים שלו לשקוע. אם זאת לא אשמתי, למה אני מרגישה כל כך רע כל הזמן?
קמתי מהספה, הולכת לחדר שלי מהר. שמתי נעליים וזרקתי על עצמי בגדים קצת יותר נחמדים מהפיג'מה הזרוקה שלי.
"לאן את הולכת?" כריסי שאל אותי כשהגעתי לדלת.
"אני חייבת ללכת." מלמלתי ויצאתי במהירות.
YOU ARE READING
My Bully - H.S Hebrew
Fanfictionכנסו ותגלו מה קורה לרוז כשהיא נאלצת לעבוד עם הביריון שלה..
