לא האמנתי שזה היה הוא, לא רציתי לענות לו, לא רציתי קשר איתו יותר, הוא לא אח שלי יותר. "מתקשרים אליך" סהר זרק לעברי כאילו אני לא שומעת את הטלפון מצלצל כבר חצי דקה. "זה סתם" ניתקתי. "זה מהעיריה" הנחתי את הטלפון בחזרה על השידה, התכסתי עד קצה ראשי, הסתובבתי לצד הנגדי מסהר. כשהתעוררתי בבוקר סהר לא היה במיטה. היה רק פתק על הכרית שלו ובו היה כתוב -"הלכתי לעשות סידורים, אחזור עוד לפני שתספיקי להגיד אני אוהבת אותך"-
חייכתי כשקראתי את הפתק, חיוך טיפשי של ילדה בת שתיים עשרה.
ירדתי למטה למרות שהייתי לבושה בחולצתו של סהר. אולי זה לא הדבר הכי טוב שיכולתי ללבוש אחר שישנתי בביתו של סהר, במיטה שלו, אך לא נתתי לזה חשיבות בראשי. ראיתי את אביו יושב ליד השולחן במטבח אוכל סלט פירות עם כוס קפה לצידו קורא את עיתון החדשות.
לפעמים זה מצחיק אותי כמה הורים מיושנים והם קוראים עיתון במקום לראות עידכונים בטלפון על זה או בטלוויזיה, אבל אהבתי את זה, אהבתי את התמימות שנשארה למבוגרים. שלא הכל הם עושים דרך הטלפון, כמונו.
"בוקר טוב" אמרתי לכיוונו בטון עדין וקצת מנמנם. "בוקר טוב אלה" חייך לעברי את חיוכו התמים. "את רוצה שאני אכין לך סלט פירות כמו שלי?" קם מכסאו. "אני אכין" קבע. "סהר לא יורד גם הוא?" פלט מפיו בזמן שהוא חותך תותים בצורה דקה ומקצועית. "הוא יצא מוקדם, היה לו סידורים" אמרתי תוך כדי שלקחתי את העיתון כדי לראות מה ריתק את אביו של סהר.
כשאביו של סהר סיים לחתוך את הפירות סהר פתח את דלת הבית וכשהבחין בי ובאביו, העלה מהר את השקיות שהיו בידו לחדרו.
"מה היו לך בשקיות" שאלתי כשראיתי את סהר יורד מהמדרגות לכיוונו.
"בוקר טוב גם לך" חייך ונשק לי בפי. "טוב אתם לא צריכים אותי פה" אביו של סהר קרץ ועלה במעלה המדרגות לחדרו.
סהר הכין לעצמו קפה והחלטתי לנצל את הרגע "אז אתה רוצה לספר לי איפה היית?" השתעלתי קלות. סהר הפיל את כוס הקפה וכתמים של קפה נמרחו על חולצתו. "שיט" קרא. הורדתי לו את חולצתו והתיישבנו.
ראיתי שסהר הסתיר משהו והמחשבה הזאת שיגעה אותי. "נתארגן ונלך?" חייכתי כאילו לא קרה כלום. לבשתי את בגדיי מאתמול ויצאנו לקניון המרכזי.
אחרי שכבר הספקנו להכנס לשלושה חנויות נכנסו נזכרתי ששתי החזיות האהובות עלי נהרסו לי וזאת הייתה הזדמנות לקנות סט סקסי לערב יום ההולדת שלי עם סהר. הבחנתי בחנות ההלבשה התחתונה האהובה עליי 'ויקטוריה סיקרט' ונכנסנו לחנות.
סהר חיכה על הספסל בתוך החנות כשהוא שקוע בתוך הטלפון שלו. נדמה לי שהוא לא שם לב שנכנסו בכלל לחנות.
בזמן שבחרתי חזיות ראיתי את אדם נמצא בחנות ממול, פתחתי את הטלפון שלי והחלטתי לכתוב לו.
אלה:
הי, איפה אתה.
ראיתי שהוא קיבל את ההודעה וכשהסתכל עליה ראיתי את חיוכו נמרח על כל פרצופו.
חייכתי גם אני עד שקיבלתי את התשובה שלו
אדם:
אני באימון פוטבול, אני אדבר איתך מאוחר יותר.
YOU ARE READING
רק חֲבֵרִים
ChickLit״אל תלכי, לא עכשיו..״ נאנח אדם שראה את אלה קמה מהמיטה ותפס את ידה. ״אדם אתה עושה מזה עניין גדול, יותר ממה שזה.״ אלה עזבה את כף ידו של אדם והניחה אותה בחזרה על חזיהו החשוף. ״אנחנו רק חברים״ אמרה אלה בעודה מתלבשת ויוצאת מהחדר. אלה חיה את הרגע, היא נ...
