רק חֲבֵרִים

פרק 15 - הילד החדש

בוקר חדש, התחלה ישנה.. זה מה שהרגשתי כשקמתי מהמיטה הבוקר. אני לא מפסיקה לחזור על אותן הטעויות שלי שוב ושוב, אני סולחת לסהר והוא מאכזב אותי, אני בוגדת בסהר ומאכזבת את עצמי, אני לא יודעת מה אני עושה עם אדם ומאכזבת אותו, אני מאכזבת את המשפחה שלי, את חברים שלי שלא יודעים מה עובר עליי, ואני חושבת שגם אני לא יודעת מה עובר על עצמי.
התארגנתי בחוסר חשק וירדתי במורד המדרגות, למרבה הפתעתי אלכס לא ישב ליד השולחן. ״איפה אלכס?״ שאלתי מופתעת את אמא. ״הוא אמר שהוא צריך להגיש תלונה במשטרה על מישהו״ השיבה ולגמה קצת מהקפה שהיא הכינה לעצמה. מילאתי לעצמי קערת קורנפלקס וכשהוצאתי לעצמי שוקו מהמקרר כל הנקודות התחברו לי, הוא הלך להגיש תלונה על סהר! עזבתי את קערת הקורנפלקס על השיש הרמתי את התיק ויצאתי במהרה מהבית.
התנעתי את המכונית וחייגתי מהר לאלכס. ״איפה אתה״ כעסתי. ״אני בתחנת משטרה״ השיב באדישות. ״אני מאוד מקווה שאת לא הולך להתלונן על מה שקרה אתמול״ הזהרתי. ״תירגעי, גנבו לי את הארנק אתמול בצהריים״ הרגיע אותי וניתק.
נסעתי לבית ספר מלאת מחשבות כשהגעתי ראיתי מעבר לשמשה את סהר. יצאתי מהאוטו ושמתי עליי את משקפיי השמש, נעלתי את האוטו והחלפתי על פניו מבלי להתייחס אליו כלל. ״אלה! חכי״ סהר צעק. המשכתי להתהלך מבלי להקשיב לו עד שהשיג אותי ועצר אותי. ״אני לא יודע מה יש לי בזמן האחרון, אני רב עם אמא שלי, אני רב איתך״ השפיל את מבטו ״אני רב עם האנשים שאני אוהב״ הכניס את ידיו לכיסיו. הרמתי את משקפי השמש והסתכלתי על סהר במבט רציני. הוא הרגע אמר שהוא אוהב אותי, אני יכולה להבין למה הוא התעצבן, אני גם לא מתנהגת כמו עצמי בזמן האחרון.
ראיתי את אדם מתקדם לעברנו והוא קטע את מחשבותיי. ״הי אדם״ חייכתי, אך לא התייחס אלי, הוא התקדם לעבר סהר והחטיף אגרוף ישר לתוך פרצופו.
״אדם מה לעזאזל?!״ הופתעתי אך כעסתי והסתכלתי על פרצופו של סהר מתאושש מהמכה. ״אתה בסדר?״ ליטפתי את לחייו. ״עוד פעם אחת אתה תעז לעשות מה שעשית אתמול זה לא יגמר רק באגרוף״ אדם זעם ודחף את סהר על הרצפה. ראיתי את כל השכבות נאספות במעגל סביבנו כדי לדעת מה קרה . אדם עזב בעצבים ולא התייחס להולי ואיימי ששאלו אותו מה הלך פה.
הלכתי לפינה השקטה שלי, איפה שהייתי מתבודדת כשהייתי רוצה קצת שקט בכיתה ח׳, הופתעתי כשראיתי כבר את אדם יושב שם.
״איך ידעת..?״ התיישבתי לידו בעדינות. ״אלכס סיפר לי״ אדם לקח עלה וקרע אותו לחתיכות. ״הוא אמר לי לשמור עלייך, שהמניאק הזה לא יתקרב אלייך״ הסתובב לצד. ״אני לא יודעת מה יש לי״ לקחתי גם אני עלה והתחלתי לקרוע אותו. ״אני עושה רע לכל מי שנמצא לידי״ השפלתי את מבטי. ״הי״ אדם סובב את מבטו לעברי. ״את אף פעם לא עשית לי רע״ חייך חיוך קטן. ״אני כן ואתה לא שם לב לזה! אני לא יודעת מה אני רוצה בכלל!״ זרקתי את העלים בצד. ״אני מאכזבת את כולם״ דמעה ירדה על לחיי. אדם עטף אותי בשתי ידיו והנחתי את ראשי על כתפו וכל דמעותיי התפרצו, כמו אתמול, כמו תמיד.
״את לא בוכה יותר!״ אדם הרים את סנטרי. ״את הילדה הכי חזקה שאני מכיר..״ שם את שיערי מאחורי אוזניי והתקרב לנשק אותי.
״אדם!״ כעסתי ״אתה לא יכול לנשק אותי סתם ככה, לא עכשיו״ קמתי מהספסל לקחתי את תיקי והלכתי לכיוון הכיתה.
בזמן שהתהלכתי לעבר הכיתה מלאת מחשבות נתקלתי בתלמיד שנראה מבולבל במקום שהוא נמצא, הרמתי את חוברת הביולוגיה שנפלה מידי והוא הרים את טופס הקבלה שלו. ״אני רואה שאתה תלמיד חדש״ חייכתי והושטתי את ידי לעברו ללחיצת יד. ״מאט״ חייך גם הוא ונשק לידי במקום ללחוץ אותה. הופתעתי, אך המשכתי כרגיל. ״תראה לי את הטופס״ הצבעתי לעברו ומאט מסר לי אותו. ״אני רואה שאתה בכיתה שלי״ החזרתי את הטופס חזרה לידו. ״בהצלחה״ חייכתי והמשכתי ללכת לכיוון הכיתה. ״לא אמרת לי איך קוראים לך״ קרא מרחוק. ״אתה כבר תגלה לבד״ הסתובבתי אליו ואחרי כן הפניתי את גבי והמשכתי ללכת.
״את מאחרת גברת רוזאטי״ זעפה גברת ספיברט. התיישבתי במקומי וראיתי את מבטן של איימי והולי נעוצים בי. ״מה קרה?״ אמרתי בלחש והדגשתי את שפתיי כדי שהן יבינו למה אני מתכוונת. איימי הצביעה על הטלפון שלה כדי שאני אסמס להן בקבוצה המשותפת שלנו.
איימי:
אחרי שאדם החטיף אגרוף לסהר, שמענו את סהר מתקשר לשני בריונים כדי שיבואו להרביץ לאדם אחרי בית ספר.
הולי:
ואנחנו חושבות שסהר חושד שהיית עם מישהו אחר.
פניי הכחילו, הרגשתי שהעולם שלי לא מפסיק להיהרס מחדש.
״גברת רוזאטי, לא אמרו לך שלא מאחרים לשיעור שלי ובטח שלא משתמשים בטלפון?״ גברת ספיברט קראה בזמן שהתקרבה למושב שלי.  ״אני מבקשת שתעמדי ותקריאי את ההודעות שיותר חשובות משיעור ביולוגיה״ הצביעה על החלל הריק לידה כדי שאני אעמוד שם.
״אחרי שאדם החטיף אגרוף לסהר שמענו את סהר מתקשר לשני בריונים כדי שיבואו להרביץ לאדם אחרי בית ספר״ נאנחתי אחרי שקראתי. ״המשיכי גברת רוזאטי הצעירה״ גברת ספיברט חייכה חיוך ערמומי כאילו היא נהנית מהדרמה בבית הספר. ״ואנחנו חושבות שסהר חושד שהיית עם מישהו אחר״ לאחר שקראתי את ההודעה של הולי פניי האדימו הרגשתי מבוכה ענקית כשהתבוננתי בכל הכיתה בוחנת אותי. דלת הכיתה נפתחה ומאט נכנס לשיעור, הוא התיישב במושב שמאחוריי שאמור להיות של אדם. ״תודה גברת רוזאטי את יכולה לשבת ואת הפלאפון שלך תקבלי בסוף השיעור״ חייכה בנחת וחזרה ללמד כאילו לא קרה כלום.
״אז את השם משפחה שלך אני כבר יודע״ לחש מאט כשהתקרב אל אוזני. ״זה לא היום שלי״ השבתי בעצבים.
בסוף השיעור איימי והולי חטפו אותי מהכיתה ורצנו למצוא את אדם. ״חיפשתי מאחורי בית ספר והוא לא שם״ איימי התנשפה. ״חיפשתי בכיתות והוא גם לא שם״ התנשפה גם הולי. ״התקשרתי אליו והוא לא עונה לי״ נאנחתי. החלטנו לנסוע לבית שלו, הנחתי שאולי הוא ישן צהריים.
״אדם!״ צעקתי כשראיתי את הבריונים של סהר חובטים באדם סמוך לביתו. ירדנו מהאוטו ורצנו כדי לנסות לעזור לאדם אך בלימת מכונית קטעה את ריצתנו הסתובבתי לאחור וראיתי את אלכס.
אלכס עקף אותנו והחל להחטיף מכות לשני הבריונים שם עד שאחד מהם נפל על הרצפה, אלכס הסתכל עליו והבריון השני התגנב מאחוריו והתחיל להחטיף לו עד שאלכס הצליח גם אותו להעיף והם ברחו. ״אתה בסדר?״ אלכס הושיט את ידו לעבר אדם. ״כן,תודה אחי״ אדם החזיק את ידו, ואלכס ומשך אותו מהרצפה.
״איך ידעת מה קרה?״ אמרתי באדישות כששברתי את הדממה שהתחוללה בתוך המכונית. ״עקבתי אחריכם״ אלכס השיב והחנה את האוטו המוסך של הבית. ״אני לא מבינה למה פתאום אכפת ממני״ יצאתי מהאוטו וטרקתי את הדלת. ״תמיד היה אכפת לי ממך אלה״ אלכס יצא גם הוא ונעל את המכונית.
נכנסנו לתוך הבית וניגשתי למקרר, התכופפתי כדי לקחת את קופסת הפסטה מהמדף האחרון אלכס התקרב אליי ״למה את חושבת שלא אכפת לי ממך?״ שאל במבט רציני. ״כי אני יודעת!״ התעצבנתי וטרקתי את דלת המקרר ועליתי לחדרי.
שמעתי עד חדרי את דלת הבית נפתחת אך לא עניין אותי מי בא  ונכנסתי להתקלח,במהלך התקלחתי לא יכולתי שלא לחשוב על אלכס, הרגשתי שאנחנו חייבים לפתור את העיניים ביננו.
יצאתי מהאמבטיה והתלבשתי וניגשתי אל חדרו של אלכס, כשהנחתי את ידי על ידית דלתו קול ששמעתי מנע ממני לעשות זאת. ״התגעגעתי לזה״ אלכס אמר בהתנשפות. ״גם אני!״ נשמע קולה של אישה שהיה מוכר לי, זאת גברת פורס? המורה החדשה שלי!