רק חֲבֵרִים

פרק 7 - הפנטזיה שלו

תמיד אמרו לי שאני אגיע לגיל שמונה עשרה אני אתבגר, ההחלטות שלי תמיד יהיו בוגרות יותר אני אהיה פיקחת יותר. עוד כמה ימים היום הולדת שלי אז למה אני מרגישה כאילו אני בת חמש? "סהר, זה לא.." סהר קטע אותי באמצע המשפט והתקדם לעבר המיטה בעצבים "מה אתה עושה פה" אמר בזמן שניער את אדם משנתו.

אדם עדיין לא הבין מה קורה. "עדיף שאני אלך" אדם קם מהמיטה וחיפש את ניידו בין הכריות. "אתה ממש לא הולך" סהר התקרב אל אדם ומשם את חולצתו למעלה. "כדאי לך לעזוב אותי" אדם אמר בתחושת ביטחון.
חשבתי בראשי, אולי סהר הוא גברי וחזק אבל אדם הוא קפטן נבחרת הפוטבול ובנוסף מתאגרף כבר מכיתה ו' ולהתעסק איתו זה לא הרעיון הכי טוב.

אדם התנתק במהרה מאחיזתו ודחף את סהר עד לקיר. סהר היה על הרצפה ואדם התקרב אליו בעצבים. הרגשתי שאני חייבת לעצור אותו.
"אדם, לא" אמרתי בנינוחות ותפסתי את אגרופו רגע מלהחטיף אותו לסהר. "בשבילי" שחררתי את ידו. אדם נרגע מצא את ניידו והלך.
עזרתי לסהר לקום "מה זה היה" כעסתי עליו. "אני לא מאשים אותך בזה שהוא נרדם פה" התיישב בעצבים על המיטה. "הוא עשה את זה בכוונה" הביט לעבר הרצפה.

"אני יודע שאת לא אשמה, זה מחרפן אותי לראות אותו מתקרב אלייך" הרים את מבטו לעברי. "אבל אני אוהבת אותך" הסתכלתי לעיניו.
"אני לא רוצה שתיפגשו יותר" סהר קם ממיטתי. "סהר אתה עצבני ולא חושב בהיגיון" קמתי גם אני מסתכלת עליו בזמן שהוא יוצא מהדלת. "זה הדבר הכי הגיוני שאת יכולה לעשות, בשבילי" סהר את דלת חדרי.
התיישבתי על המיטה וראיתי את זר הוורדים שסהר הביא מושלך על הרצפה.

הופתעתי כשראיתי שהשעה 13 בצהריים. ואני מאחרת לפגישה שלי עם הולי ואיימי. התארגנתי מהר ויצאתי. "או תודה שנזכרת לבוא" איימי אמרה בטון ציני בזמן שהתיישבתי על כיסא הקש של בית הקפה. "אתם לא תאמינו מה קרה" הנחתי את תיקי לצידי.

סיפרתי להם את כל מה שהתרחש אתמול החל מאבא שלי ועד לבוקר עם אדם וסהר. כשראיתי את הבעות פניהם של איימי והולי צחקקתי. "הלוואי שאני הייתי מצליחה למחוק אחרי כל המצב הזה" הולי נשארה עם הבעת פניה המופתעת. "אז בואו לא ניתן לזה יחס כרגע, כי יש לנו לארגן את היום הולדת" חטפתי לאיימי את השייק שלה ושתיתי גם אני.
הלכנו לקנות לי להולי ולאיימי תחפושת, סיכמנו שאני אהיה היחידה עם מסיכה כי אני בעלת יום ההולדת. "אולי נביא גם לסהר מסיכה וככה תהיו תואמים" הולי הציעה. "נשמע רעיון טוב" הגבתי, בזמן שהסתכלתי בין המסיכות.

"הנה!" קראתי והצבעתי על המסיכה המושלמת, היא הייתה בצבע כסוף עם פנינים מעל המקום לעיניים, עם שרשרת ברזל בצבע זהב עדינה שקשורה לה מאחורה. קנינו לסהר מסכה תואמת לשלי בצבע אפור מדהימה ביופיה, סיימנו לקנות את השמלות הזמנו את האורחים יש לנו אולם עם גינה מהממת, וכל מה שנשאר זה לחכות שיגיע היום הולדת.
"תגידי.." איימי אמרה בטון תחמן. "אני כבר יודעת מה את הולכת לשאול" חייכתי בייאוש. "עדיין לא שכבנו" נשפתי.