רק חֲבֵרִים

פרק 29 - מסיבת התחפושות

״רק תמונה אחת!״ הולי התעקשה. ״את חייבת להנציח את זה״ איימי הצטרפה לשכנועים. ״טוב, תמונה אחת, אבל מהירה״ הסכמתי. ״צילמתי״ הולי הושיטה את הטלפון לעברי. ״ווהו״ חייכתי. ״את נראית מעולה, נדמה לי שאת המכונאית הכי סקסית שהעולם ראה״ איימי הסתכלה גם היא על התמונה.
״שמאט ראה!״ הוסיפה הולי. ״אל תגזימו״ צחקתי. ״אתם גם מדהימות, הולי התחפושת מומיה הזאת? את נראית מושלמת״ הצבעתי על הולי. ״ואיימי? התחפושת שטן? אין לי מילים״ הצבעתי על איימי. ״נצא?״ הסתכלתי על השעון בחדר.
כשהגענו למסיבה הסתכלתי סביב וראיתי כל הרבה אנשים מחופשים שלא שמתי לב שמאט ניגש אליי. ״ווהו״ מאט הסתכל על ראשי ועיניו ירדו עד לרגליי. ״את נראית״ מאט הרים את ידי. ״מהממת״ מאט סובב אותי לאט. ״גם אתה לא רע״ נשקתי לשפתיו. ״טוב אנחנו הולכות לחפש את בני הזוג שלנו״ איימי צחקה. ״תהנו לכם״ הולי שלחה לי נשיקה באוויר.
״הי אדם״ מאט הרים את ידו למעלה, וזה הזכיר לי את היום שאדם הביא לי את השרשרת, שלפני יומיים החזרתי לו בעצבים.
״היי״ אדם לחץ לו את היד. ״היי אלה״ אדם הניד בראשו וחייכתי אליו חיוך קטן ומאולץ. ״אז אדם, התחפשת ל..?״ מאט ניסה להבין. ״כנף הלילה״ אני ואדם אמרנו בו זמנית. ״מאיפה את יודעת מה זאת התחפושת הזאת?״ מאט הסתכל עלי כשגבותיו מכווצות. ״כשבילינו יחד אדם לא הפסיק לחפור לי עליו״ משכתי בכתפיי
-פלאשבק מלפני שנתיים-
״תביא את החוברת!״ ניסיתי לגנוב את חוברת הקומיקס חזרה. ״לא תקבלי אותה״ צחק והרים את ידו למעלה. ״לא סיימתי לקרוא״ ניסיתי לקפוץ כדי להגיע לחוברת. ״ועוד בעמוד הכי מעניין לקחת אותה״ משכתי את ידו. ״נו אדם!״ התעקשתי ושחררתי את ידו. ״קחי, בכיינית״ אדם הביא לי את החוזרת בחזרה.
אחרי כמה דקות אדם נשכב לידי על המיטה, כשאנחנו עם הרגליים על כריות השינה ופנינו לכיוון הדלת.
״סיימת לקרוא?״ אדם הציץ לתוך הקומיקס. ״כן, כנף הלילה ניצח שוב״ חייכתי וסגרתי את החוברת. ״אני מתחיל לחשוד שיש לך אובססיה לחוברות הקומיקס שלי״ אדם לקח את החוברת. ״אתה טועה״ חייכתי. ״יש לי אובססיה לכנף הלילה״ לקחתי חזרה את הקומיקס ופתחתי בעמוד עם התמונה שלו. ״לא נמאס לאמא שלך שאני בא לפה כל יום?״ אדם נשכב על גבו ושילב את ידיו מאחורי ראשו. ״כל עוד אתה מביא לי עוד קומיקסים.. אתה יכול לגור פה״ נשכבתי גם אני על הגב.
״מה את בכלל מוצאת בו?״ אדם שאל. ״בכנף הלילה?״ תהיתי בקול. ״כן, יש עוד מלא גיבורי על הרבה יותר מפורסמים ממנו״ הוא החל למנות את השמות. ״סופרמן, באטמן, ספיידרמן״ אדם ספר את אצבעותיו. ״וזה רק קמצוץ מכל הגיבורים״ אדם פתח את ידיו. ״למה דווקא אותו?״ סובב את ראשו אליי.
״הוא לא כמו כולם.. הוא מיוחד. הוא עוזר לכולם בלי לחשוב על ההשלכות, הוא לא מתחבא מאחורי מסיכה, כולם יודעים שזה הוא, גלוי לעיני כולם״ חייכתי. ״אבל זאת רק ההשערה שלי״ התיישבתי ומשכתי בכתפיי.
״אתה בא לבריכה?״ שאלתי כשהוצאתי מגבת מהארון. ״כן, ברור״ אדם נראה כאילו הוא באמת חשב על מה שאמרתי.