רק חֲבֵרִים

פרק 16 - הסימון של סהר

תחושת בחילה התעוררה בי כשנכנסתי דרך שערי בית הספר. ידעתי שאצטרך לראות את פרצופה על קרוליין ואעמיד פנים שהכל בסדר, אבל הכל לא בסדר! היא שוכבת עם אח שלי ומתנהגת כאילו היא לא מכירה אותי.
״היי אל..״ הולי אמרה בדכדוך כשהצטרפה להליכתי לכיוון הכיתה. ״הולי, מה קרה?״ הנחתי את ידי על כתפה בדאגה.
״אני מרגישה ששון מסתיר משהו ממני..וזה הורס את היחסים ביננו״ ענתה בדכדוך.  נבהלתי, ידעתי שהסוד הזה הוא קשור אליי ואל אדם והתחלתי להרגיש שכל הסודות מתחילים להערם לערימה אחת גדולה. ״אני בטוחה שזה לא דבר גדול..אתם תפתרו את זה״ חייכתי בתקווה.
״הו יופי שיעור עם האומללה״ אמרה בציניות הולי אחרי שבדקה בסלולארי שלה את המערכת. ״מי? גברת פורס?״ אמרתי בתדהמה. ״למה את חושבת שהיא אומללה״ הוספתי ברגישות. ״אני ושון שמענו אותה רבה אתמול עם חבר שלה בפלאפון, זה היה נשמע כאילו הוא... מתעלל בה״ השיבה בצער והכניסה את הטלפון לתוך הכיס שבמכנסיה.
אלכס? מתעלל בקרוליין פורס, מתעלל בבנות?! זה לא יכול לביות שזה אמיתי, זה לא האלכס שאני מכירה, זה חייב להיות משהו אחר!
נכנסנו לשיעור וגברת פורס ישבה ליד שולחנה אך כשראתה את פרצופי היא ניגשה לעברי ״בוקר טוב אלה!״ אמרה בעליזות. ״בוקר טוב גברת פורס״ השבתי במבוכה. ״אלה תקראי לי קרוליין, גברת פורס מרגיש לי שם של זקנה״ ציחקקה קרוליין.
התיישבתי במקומי ואדם נכנס לכיתה באיחור, ראיתי את אדם מתקרב לעברי כדי לשבת לידי ומיד שמתי את התיק שלי בכיס הריק שלצידי. אדם התייאש והתיישב ליד מאט, אך הבחנתי בו מתבונן בי לכל אורך השיעור.
אני לא יודעת למה לא הסכמתי שאדם ישב לידי, הרגשתי אשמה.. ואני לא יודעת על מה.
הצלצול נשמע ויצאתי במהרה מהכיתה עם הולי ואיימי, לא רציתי לדבר עם אדם, או עם קרוליין. נהניתי לשניה אחת להיות עם חברות שלי ולא לחשוב על כל מה שקורה לי עכשיו.
״אלה״ קולו של סהר נשמע מאחורי גבי. הסתובבתי ואכן זה היה הוא התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת עם חברותיי. ״חכי שניה״ קרא סהר והניח את ידו על כתפי. ״אל תעז לגעת בי!״ זעמתי וראיתי את הולי ואיימי מתרחקות כדי שנהיה לבד. ״אתה חושב שאחרי כל מה שעשית אני אסלח לך כמו טיפשה שוב ושוב? אתה טועה!״ צעקתי אך הרגשתי חולשה שעוטפת את ביטני. ״אבא שלי מת!״ סהר קרא באומללות אחרי שהסתובבתי שנית. ״מה?״ עניתי בהלם. ״חשבתי שלא היית בקשר עם אבא שלך״ הסתכלתי לתוך עיניו שהסתכלו לעבר הרצפה. ״לא הייתי בקשר איתו הרבה זמן, גיליתי שהוא הסתבך עם השוק האפור ורצחו אותו״ השיב ולקח נשימה עמוקה. ״אני בדיוק כמוהו.. לא אחראי, עצבני, אלים״ הוסיף וקולו נשמע בודד, כאילו הוא לבד בעולם.
הוצאתי את מפתחות המכונית שלי מהתיק וסהר הבין שאני רוצה שניסע לביתי. התקדמנו לעבר השער וראיתי את אדם יושב ליד הכניסה לבד, הבחנתי בפצע מעל שפתיו שנגרם מהמכות אתמול ופשוט חלפנו על פניו מבלי לומר מילה.
כשהחניתי את האוטו במוסך החנייה של ביתי סהר הרגיש שהוא חייב להסביר את עצמו.
״לא יכולתי לחיות בלי העובדה שאת לא שלי, הרגשתי שאכפת לך יותר מאדם או מכולם ולא ממני״ סהר השתחרר. ״אני לא יכול לדעת שאת לא שלי״ הניח את ידו על צווארי ונישק אותי.
התנשקנו ונכנסנו לבית, סהר הוריד את מכנסיי והפעם הרגשתי את זה, הרגשתי שאני רוצה להיות איתו ולחכות ליום הולדת שלי היה מעשה טיפשי. אני רוצה אותו כאן ועכשיו.
סהר הושיב אותי על השיש ונישק את גופי אחר כך עברנו לספה בסלון ואחר כך לאמבטיה וכך נמשך הסקס הכי ארוך שלי.
סהר התעייף ונשכב במיטתי, מרוב שהוא התעייף הוא לא טרח ללבוש את בגדיו. הוא שכב לצידי וכיסה את עצמו בשמיכתי ועטף את גופי בחיבוק מצד ימין.
למרות כל זה לא הרגשתי אושר... הרגשתי עונג או סיפוק אך לא אהבה.
דפיקות נשמעו על דלתי וכשפקחתי את עייני הבנתי שהגיע הבוקר. קמתי ממיטתי לבושה רק בחזייה ותחתונים ופתחתי את הדלת. ״מה?״ אמרתי בשאננות כשראיתי את אלכס מחזיק בידו מגש עם חביתה וסלט ירקות. ״את מוכנה להתלבש? אני אח שלך״ אלכס האדים. ״אתה מובך?״ צחקקתי. ״אני מכירה את התחושה הזאת.. מהרגע ששמעתי אותך ואת ׳גברת פורס׳ מזדיינים לכם״ הסתובבתי סביב הארון ובחרתי בגדים.
״מאיפה את מכירה את קרוליין?״ אלכס נשמע מופתע. ״אה.. היא לא סיפרה לך שהיא המורה שלי?״ חייכתי בהנאה ולבשתי חצאית מיני.
סהר יצא מהמקלחת והוריד את המגבת שעטפה את מותניו עצם את עיניו והושיט את ידיו לרווחה ״רוצה סיבוב רביעי?״ צחק פתח את עיניו וראה את אלכס. ״הייתי שמחה.. אבל אני לא רוצה להזדיין עם מישהו מול אח שלי״ זרקתי לעבר סהר את המגבת ״אני מעדיפה לעשות את זה מאחורי הגב שלו.. זה יותר כיף!״ צחקקתי ולבשתי גופיית בטן. ״את לא יוצאת ככה״ אלכס התעצבן ושם את ידו על הקיר כדי לחסום את יציאתי.
״הבעיה היא..״ לקחתי את תיק הבית ספר שלי. ״שאני לא שואלת אותך״ דחפתי את מרפקי לעבר בטנו ויצאתי מהדלת תוך כדי שראיתי את אלכס מתקפל מכאבים. סהר הרים את גבותיו והרים את ידיו כשחלף על פני אלכס והצטרף אלי.
עברנו על פניה של אימי ולקחתי את הכריך שהכינה לי לבית הספר, בחנתי אותו ופניתי אל סהר ״נראה לי שאני אקנה ארוחה בבית ספר״ אמרתי בגועל וזרקתי את הכריך לפח. ראיתי את אמא מסתכלת עליי בתדהמה וקמה לעברי אך אני וסהר כבר יצאנו מהבית.
״את שונה היום.. את יותר כיפית!״ אמר סהר כשהתקדמנו לעבר האוטו שלי. ״תכיר את האלה החדשה, זאת שלא דופקת חשבון לאף אחד״ חייכתי. ״אתה נוהג!״ זרקתי את המפתחות לעבר סהר ונכנסנו לאוטו. סהר ניגן שירים ונהניתי מכל שניה פתחתי את גג האוטו והסתכלתי ממנו על כל הכביש ועל המכוניות שנוסעות.
כשהגענו לבית הספר הבחנתי בשון ומייקל בוחנים אותי. ״מה קורה בנים?״ עשיתי סיבוב והחצאית שלי התעופפה למעלה ״אופס״ צחקתי. ״אלה למה את מסתובבת עם האידיוט הזה?״ שון לחש. ״איתו?״ הצבעתי על סהר. ״למה אתה לוחש?״ קראתי בקול. סהר הצטרף ״יש בעיה?״ אמר בתעוזה. ״הם שאלו למה אני מסתובבת עם אידיוט כמוך״ חייכתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה ותפסתי את ישבנו ״זה למה״ חייכתי בשחצנות וגררתי אחרי את סהר.
הלכתי לשירותים כדי למרוח את הליפסטיק החדש שלי וקולה של איימי הפנה את תשומת ליבי ״היי אלה״ חייכה בדאגה והסתכלה לעבר הולי. ״גם את באת לבדוק מה איתי?״ שאלתי בעוקצנות ומרחתי את הליפסטיק. ״אלה אני לא יודעת מה עובר עלייך בתקופה האחרונה אבל את חייבת לספר לנו.. מי יעזור לך אם לא..״ הולי קטעה את עצמה והסתכלה עליי דרך המראה. ״החברות שלך״ המשיכה את משפטה. ״אין לכן במה לעזור לי״ השבתי בנפנוף ואספתי את שיערי כדי לעשות קוקו. ״למה יש לך היקי על הצוואר?״ איימי בחנה את האזור שבו היה ההיקי. הסתכלתי גם אני דרך המראה על ההיקי ופלאשבק מאתמול עלה לראשי.
״אני שמח שאת מרשה לי לסמן אותך״ התרגש סהר תוך כדי שנשך את צווארי. ״הסימון הזה הוא האהבה שלנו״ אמרתי באנחת עונג.
חייכתי כשהסתכלתי על ההיקי. ״שכבתי עם סהר בפעם הראשונה״ אמרתי בשלווה. ״מה?!״ אמרו יחד הולי ואיימי בשוק. ״הוא אלים״ איימי התרגזה ״הוא רב עם עם מייקל ושון״ הולי הצטרפה אליה.
״החלטתי שנמאס לי שמתערבים לי בחיים, אני אוהבת אותו והוא אותי״ השבתי בתעוזה. ״ודרך אגב, זה שאת רבה עם חבר שלך לא אומר שאת צריכה להוציא את זה עליי״ הסתכלתי בהתנשאות על הולי. ״ולך יש רק סטוץ עם מייקל״ הסתכלתי על איימי. ״אז אתן לא יכולות ללמד אותי דבר על מערכות יחסים״ עיקמתי את פניי הרמתי את התיק מהרצפה ועזבתי את שירותי הבנות.
התהלכתי בעצבים במסדרון עד שנתקלתי במישהו ונפלתי על הרצפה. ״אתה לא רואה לאן אתה הולך?!״ כעסתי. קמתי מהרצפה וראיתי את ״אדם..״ אמרתי ברוך.